חזרתי הביתה מאוחר בלילה מתוכנית טלוויזיה. פתחתי הפייסבוק. ראיתי חמישה דיווחים בשכונה שלי על ערבים מצלמים בתים. נלחצתי. פתאום הגיעו עוד דיווחים כאלה מכל הארץ. נדרכתי.
להמשיך לקרוא בזכות הפאניקה
חזרתי הביתה מאוחר בלילה מתוכנית טלוויזיה. פתחתי הפייסבוק. ראיתי חמישה דיווחים בשכונה שלי על ערבים מצלמים בתים. נלחצתי. פתאום הגיעו עוד דיווחים כאלה מכל הארץ. נדרכתי.
להמשיך לקרוא בזכות הפאניקה
עד כה, בשעה שאני כותב את הדברים האלה ביום שלישי, ערביי ישראל לא הצטרפו לחמאס ולא פתחו במערכה בתוך הבית. ברוך השם. יש האומרים שהם עצמם נדהמו מגודל הזוועה, ואני שומע גם מידידים ערבים שיש לי אמירות תמיכה מפורשות בישראל. טוב ויפה.
להמשיך לקרוא מרדימים אותנו
בסוף היינו צריכים את חמאס, שיבוא וינער אותנו כל כך חזק, עד שניאלץ לשים את כל המחלוקות בצד ולהבין שאין רעיון, דעה או אדם שיכולים באמת להפריד בינינו.
להמשיך לקרוא הניעור הגדול
ג'ו ביידן הוא המגדלור המוסרי של העולם. הוא צלול, חד משמעי, מגוייס כולו לטובתנו.
להמשיך לקרוא ביידן
אמרו צריך דם. טסתי לאיכילוב. מאות אנשים רוצים לתרום. אמרו לך הביתה תבוא אחר כך. אמרו החיילים בנקודת הכינוס בשכונה חייבים מים. לקחתי שישיה ומיהרתי לנקודה. יש שם מים לשנה, השכנים הרעיפו. יש מלחמה, יש אהבה. איזה דפוקים אנחנו.
להמשיך לקרוא אהבה
אמי נפטרה בערב יום כיפור. הלכתית, לא יושבים שבעה, ויש הבקיאים בהלכות שמיים שאומרים שזה זמן בשנה שבו מסתלקים צדיקים גמורים. לא יודע בקשר לזה. בכל מקרה, בחרנו, אחותי ואני, כן לפתוח את הבית למנחמים לכמה ימים, כי גם אם יש פטור, לא חייבים להשתמש בו.
להמשיך לקרוא שבעה
זמן של פרידות בחיי. אתמול נפרדתי סופית מאמי, ומחר אני נפרד מ"רשת 13". לצערי הרב כבר לא אשדר את תכנית הבוקר האחרונה לגמרי במסגרת הערוץ, כי יושב שבעה מקוצרת בגלל החג, אבל חייב לומר כמה מילים גם על הפרידה הזאת. אני כותב בהפסקת הצהריים בשבעה, מנהג מעולה שאני ממליץ לכולם לאמץ. סוגרים באחת, פותחים שוב בארבע.
להמשיך לקרוא פרידה
כולם מדברים על סליחה, אף אחד לא באמת סולח. כולם מבקשים סליחה אם נפגעת, ואומרים בעצם – אם נפגעת זאת בעיה שלך. כולם ממתינים שיבקשו מהם סליחה, ועד אז מתבצרים בכעסם, ואפילו אם הסליחה מגיעה, היא לא בדיוק כמו שרצו, לא בזמן שקיוו, מאוחר מדי, מעט מדי.
להמשיך לקרוא סליחה
ראש השנה תשפ"ד. איזו שנה היתה, איזו שנה באה. כלתה שנה וקללותיה, מתחילה שנה שלא בטוח שמביאה ברכות. ובכל זאת, לא בא לי בפתח שנה חדשה לכתוב על המצב, על הכאב, על החקיקה, על ההתפוררות. חשוב לי דווקא היום להתרכז בטוב, ויש הרבה טוב מסביב.
להמשיך לקרוא די עם האכלו לי שתו לי
לא סיפרתי לכם עדיין, אבל המופע המשותף של חברי היקר דוד ד'אור ושלי יצא לדרך, ואנחנו מופיעים בכל הארץ. דוד שר להיטים שלו ושירים מרוממי נפש מכל העולם, ואני מדבר על תחנות בחיי לאור לימוד פנימיות הנשמה שאני לומד כבר 21 שנה. הקהל מאד מתרגש. זה מופע שמכוון אל עמקי הלב, ונראה על פי התגובות שלשם הוא מגיע בדיוק.
להמשיך לקרוא סיפור לראש השנה