צקצקו המצקצקים: "הו, מה שווה לשאת דרכון ישראלי אם רק דרכון אמריקני מוציא אותך ממנהרות חמאס, יימח שמו". ולי יש איזו תחושה שמדובר בעוד חלק מקמפיין ה"דיכאון להיות ישראלי", שיש להתייחס אליו בחשדנות ולדחותו ביד אחת, כי השנייה אוחזת חזק בדרכון שלנו.
להמשיך לקרוא דרכון
זה כבר ברור. ככה זה לא יוכל להימשך. המצב שבו עשרות אלפי אזרחים נקראים לעוד סבב מילואים, לעוד מאה ימים, לאחר שכבר שירתו 300 יום, לא סביר, לא צודק, לא מוסרי.
להמשיך לקרוא מילואים
השבוע הבנות שלי חגגו ימי הולדת. 11 ו־13. תודה, בקרוב אצלכם. והן קיבלו מתנות מהחברות. ואלה לא היו ספרים כמו פעם, או עט נובע, או משחק קופסה או בובה. לא.
להמשיך לקרוא עור
כמדי שנה, גם השנה הוזמנו למימונה, והלכנו בשמחה. באנו, רבחנו, סעדנו, שמענו את אותם השירים כמו בכל שנה, אכלנו מופלטה או שש, התרועענו – והלכנו לדרכנו. באוטו התנהלה השיחה הבאה עם הבנות:
להמשיך לקרוא מרוקאים
לא הפתיעו הנתונים שפורסמו השבוע מהמחקר על מצב הרוח בישראל. שימו לב לציון הממוצע של כל מגזר. חילוני – 5.2, מסורתי – 6.0, דתי – 7.2, חרדי – 8.0, מצביעי הקואליציה – 7.2, מצביעי האופוזיציה – 5.0.
להמשיך לקרוא בדרך אל האושר
בכל שנה, לקראת ליל הסדר, אנחנו בוחנים אם אנחנו בני חורין או עבדים חלילה, ותמיד זה מתחיל ונגמר בעבדות להרגלים שלנו. לדעות ולעמדות שלא ריעננו כבר יובל, שממשיכות להכתיב את מחשבותינו. לכל העבדויות המקובלות.
להמשיך לקרוא "נפלאות הבינה"
אין לי כוח לניקיונות האלה של לפני הפסח. לעבור על מסילות חלונות ההזזה במברשת שיניים זה לא אני. חיטוי גוף החימום של הבוילר בחומץ לא מעניין אותי. העולם מלוכלך, ואין לי יומרה לְאַפֵּס אותו פעם בשנה. ניקיון שטחי מספיק לי בהחלט. ובכל זאת, ליל הסדר בפתח, ויש תחושה של רצון בהתחדשות בבית, לנער מעליו את תוגת החורף שלא בא, לשמח את הלב במשהו חדש.
להמשיך לקרוא סדר פסח בבית
טוב, אני מודה, אני לא יכול לסבול היפ הופ, והכוונה לזה שבא מאמריקה. בכל מקום שיש היפ הופ, אני קם והולך. במקום שאני לא יכול ללכת, אני מבקש שיחליפו למשהו אחר. ההיפ הופ היום באוזניי נשמע כמו צרצורים קצביים בתדר גבוה ובאופן בלתי נסבל, ביחד עם מהירי דיבור שמטיחים בי טקסטים פורנוגרפיים, אלימים, מחפיצים, דוחים ומגעילים באופן קיצוני. התדר הכללי של ההיפ הופ הזה, שאני שומע בכל מקום, הוא אלים, נרקיסיסטי ושונא נשים.
להמשיך לקרוא למוזיקה יש הרבה צבעים
אמר הרמטכ"ל היוצא, הרצי הלוי, "אין לי ברירה אלא לפרגן לחמאס על ההונאה שעשה לנו". כששמעתי את ההקלטה הזאת, ישר חשבתי: אתה, כבוד ההרצי, דופק לי עכשיו הונאה על הונאה. לא, אדוני, חמאס לא הונה אותנו – הקצונה הבכירה הונתה אותנו, ואת עצמה.
להמשיך לקרוא מתי נלמד לראות?
מי יממן את שיקום עזה? יש המחשבים את הסכום הדרוש לבנות מחדש את מה שהם חירבו במו ידיהם ב־53 מיליארד דולר, ולי לא אכפת בכלל. כי מה שמעניין אותי זה מי ישלם את הנזקים שלנו? היישובים החרבים, העסקים שקרסו, המשפחות שנהרסו, הטיפולים הנפשיים, התחמושת שבוזבזה, כלי המלחמה שניזוקו. כמה מיליארדים יידרשו לנו כדי לחזור להיות מה שהיינו, אם בכלל אפשר לחזור בלי כל האהובים ואהובות שאינם?
להמשיך לקרוא הכסף יענה את הכל?