מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.
נבואה
קבלו נבואה. תוכלו לשמור אותה בתיקיית הנבואות שלכם, יום אחד היא תהיה שווה הרבה כסף. אחרי טראמפ, נשיא ארה"ב יהיה אילון מאסק. אני יודע, הלכתי רחוק, ואני מבין, הוא לא נולד באמריקה אלא בדרום אפריקה, אבל הוא יהיה הנשיא. בהתחלה של אמריקה, אחר כך של העולם המערבי כולו.
להמשך קריאה »
תוכנית ההתנתקות
שני כוכבי מרום זרחו השבוע בשמי הציבוריות הישראלית, כשני כטב"מים המתנגשים באוויר מעל רעננה. האחד, פרופ' איתי בנימיני, לוחך הארטיקים ביום כיפור, שהיה לו דחוף לבאס את התפילה בגן מאיר בהתנהגות אנטי־חברתית מגעילה, והשני, צבי אליה, תכשיט נתנייתי שהפך עצמו למכונת רעל של איש אחד ופרסם אלפי פוסטים נגד כל מי שלא בא טוב לביביסט הרשע שגר בתוכו, כולל משפחות חטופים, אהוד ברקים וכל מי שציווהו ליבו הקטן.
להמשך קריאה »
אלף גוונים של סליחה
ערב יום כיפור תשפ"ה. כל כך הרבה סליחות צריכות להיאמר השנה, בפרטי ובציבורי. לא סליחות כלליות, גנריות, מסוג סליחה "אם פגעתי קבל את התנצלותי הבלתי כנה", אלא סליחות נקודתיות על כשלים עמוקים ומשגים הרי גורל. אבל זה לא התפקיד שלי להגיד מי צריך לבקש סליחה ועל מה.
להמשך קריאה »
נכנסנו לבוץ ונצא מחוזקים
הנה תמה לה תשפ"ד. כמה שיפודים תקעה בליבנו השנה החולפת, וכמה זמן ייקח לנו להחלים מכל החורים שעשתה לנו. אבל להאשים שנה במה שקרה, לחשוב שדווקא צירוף אותיות כמו תשפ"ד הוא שהביא עלינו את מה שאירע, זה פתרון קל.
להמשך קריאה »
מופע כישרונות צעירים
רצף הפעולות המבריקות של צה"ל נגד חיזבאללה לא הותיר לסת אחת במקומה. כולן נשמטו. לא מכיר אחד ואחת שלא שאלו "איפה הייתם כל השנה האחרונה עם כל היצירתיות המופלאה הזאת? הביצועים המדויקים? המודיעין הרנטגני? למה נתתם לנו לחשוב שאנחנו הולכים להפסיד במערכה הזאת?"
להמשך קריאה »
עם הראש מעל המים, בערך
בתחילת השנה החולפת, תשפ"ד, העליתי כאן בטור צנוע זה חשש ששמה של השנה אולי מעיד על כוונותיה. עלה בי החשד שמא נשופד, כי כבר היינו על האש של השנאה היוקדת הרבה קודם. ושופדנו. ועדיין משופדים. כל כך הרבה שיפודים ננעצו בנו במשך השנה הזאת, עד כי קשה כבר לזכור את כל מדקרות האש בלב שספגנו.
להמשך קריאה »
תוכנית גמילה
לא מדברים מספיק על תופעה מאוד נוכחת מאז השבעה, ולכן אני פה כדי להציף. החזרה להתמכרויות הישנות שכבר נגמלנו מהן מזמן. כל אחד ואחת עם ההתמכרות הקטנה או הגדולה, שהצלחנו להיפטר ממנה בעמל רב לפני שנים, אבל היא לא באמת הלכה, היא רק נכנסה למחילה קטנה בנפש וחיכתה לשעת הזדמנות לצאת החוצה, חדשה ורעננה.
להמשך קריאה »
תנו לצה"ל לשטח
אני רואה עכשיו תמונות מג'נין. דחפור צה"לי מפלס דרך בתוך רחוב עוין בדרך לעוד לקוח ממש לא מרוצה, לקוח שהבית שלו ייהרס, הרחוב שלו ייחרש, התשתיות יחוסלו. ואני חושב לי – המלחמה הזאת היא הראשונה שבה הדחפורים הם כלי הלחימה העיקרי שלנו. הטנק, עם כל הכבוד לו, נסוג קצת לאחור ונתן לכף הברזל האימתנית את המקום באמצע השורה הראשונה. והיא נותנת עבודה.
להמשך קריאה »
לא הזמן לטקסים
איזה יופי שמכונת ההפרדה ממשיכה כל הזמן לסכסך, לא משנה על מה. העיקר שנריב כמו תרנגולי קרב, מנקרים אחד את השני בלי שום סיבה נראית לעין. עכשיו הביאו לנו את מירי רגב בתור האחראית על טקס השנה לטבח. מינוי מכוון של האישה הכי פחות ראויה במזרח התיכון להיות אחראית על משהו מלבד על האסירות בנווה תרצה, כדי ליצור עוד מחנות, ללבות עוד מריבות, וזה מצליח. הקיבוצים הטבוחים מחרימים, ערי הפיתוח לוקחות דווקא כן חלק, יש אמנים שמסכימים, אחרים שנמנעים, פילוג עמוק כמו שהמכונה אוהבת. סכסך ושלוט.
להמשך קריאה »
הווטאבאוטיזם השתלט על השיח
שבוע כתבתי פוסט בפייסבוק, שבו הצעתי להטיל נידוי חברתי על אנשים דוגמת אבי גולדרייך מקיסריה, שכותב ברשתות איחולי מוות לעינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף, ועל כל מיני דפוקים שמאחלים מוות ליגיל יעקב בן ה־13, שחזר מהשבי בעזה בלי אבא. אני חושב שזה לגמרי הגיוני לפרסם את שמות האנשים האלה ולהטיל עליהם ריחוק חברתי חונק. לא לדבר איתם, לא לתת להם שירותים, לא להעסיק אותם, לא לקנות מהם. לייבש.
להמשך קריאה »
עשרת דיברות האחדות
בתור ברנש שהאחדות בעם ישראל חשובה לו, לפעמים נדמה לי שהמילה הזאת, אחדות, התרוקנה מכל תוכן והפכה לסיסמה דביקה המשמשת להשתקה של כל ביקורת. אז כדי למלא אותה מחדש בתוכן, קבלו את עשרת הדיברות של האחדות. תלו על המקרר.
להמשך קריאה »
במקום חדשות להקשיב לקיום
העניין עם עיתון, שבין המועד שאני כותב את המילים האלה לבין הרגע שהן מגיעות אל עיניכם ביום שישי על נייר, עובר ים זמן. בדרך כלל זה לא נורא, אבל עכשיו, עם המתקפה האיראנית, זאת בעיה, כי אני כותב ביום שני בבוקר, ואיני יודע אם עד שזה יודפס בכלל אהיה בחיים, ביתי יעמוד על תילו, עירי תהיה כשהיתה או תילי חורבות. לא יודע כלום. האם תקפו? האם קיבלו בחזרה על הראש השטוח שלהם? האם יכולנו להם או שהם יכלו לנו?
להמשך קריאה »