פוסטים

מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.

אחרי הבחירות נהיה עם הבחירה

כמה נרגעתי עם פרסום דבר הפעולה לשחרור ארבעת החטופים. גם שמחתי כמובן, שמחה מהולה בצער על כל אלה שנשארו שם ועל אלה שלהם כבר לא תועיל שום פעולה לשחרורם. אבל הרגיעה שירדה עלי לכמה שעות היתה שווה הכל. ההבנה העמוקה שאנחנו טובים, מעולים, הכי מובחרים בעולם כשאנחנו רוצים. כי בזמן האחרון, כשהכל הולך ומסתבך, עלה בי החשד שכל מה שראינו אחרי 7 באוקטובר היה מחזה שווא, פטה מורגנה. הזיכרון של חברה שלמה קמה ומוציאה מעצמה את הדבש אשר בה, ומתארגנת, ותומכת, ונלחמת, אולי היה זה חזיון תעתועים.
להמשך קריאה »

עשן

מדברים על יתומי המלחמה, ולא מדברים על היתומים בהשהיה של כל הלוחמים שהתחילו לעשן במלחמה ושימותו רק בעוד שנים, כתוצאה מהפיתוי להתחיל או לחזור לעשן בגלל הלחץ. כתבתי פה כבר על קצרי הרואי שחשבו שהם עושים טובה ללוחמים וחילקו פאקטים בלי חשבון, ובפועל הפעילו את מנגנון ההשמדה העצמית של כל אלה שהתפתו לראות בסיגריה חברה טובה לשעת צרה והמתנה.
להמשך קריאה »

יתומים מהגנה

ותימלא הארץ שכול. בכל יום "הותר לפרסום". תמיד כשמגיעה ידיעה כזאת אני נדרך: מהו היקף מעגל הנפגעים? רק הורים? אחים? ילדים? ולא שמותר לדרג, אבל יתומים זה הכי גרוע. למה? כי הם יישאו את הכאב הכי הרבה זמן, האובדן ישפיע על חייהם באופן העמוק ביותר – והתגמולים שהם מקבלים מהמדינה הם המעליבים ביותר.
להמשך קריאה »

כל הסיבות לפסילת התובע בהאג

יש לי כמה הערות לגבי החלטת התובע בהאג להגיש כתבי אישום נגד ביבי וגלנט, ובהמשך נגד כל ישראלי שעדיין מסתובב חופשי. ראשית, איך אדם בעל השם כרים קאן (חאן) יכול לתבוע יהודים? באיזה עולם אדם מוסלמי, כל מוסלמי, יכול להשתמש במשפט כאמצעי במאבק הכלל־אסלאמי במדינת היהודים, ושזה יהיה מקובל על מישהו? מבחינתי, כרגע אין דבר כזה מוסלמי הגון, מצטער, לא בכל הנוגע לישראל וליהודים. לכן מראש האיש פסול בעיניי מלכהן, ואין לקבל ממנו דבר. ניגוד עניינים מובנה.
להמשך קריאה »

מכתבי נופלים

אחת התופעות הכי משוגעות במלחמה הזאת היא החשיפה של מכתבי נופלים לפני לכתם אל מותם. כבר בעבר פורסמו מכתבים כאלה, אבל הפעם הכמות והאיכות עולים על כל מה שהיה אי פעם בתולדות מערכות ישראל.
להמשך קריאה »

המסר של קורבנות המלחמה

כמה "זיכרונם לברכה" חדשים יש לנו השנה. כמה צעירים וצעירות הקדימו את הוריהם, סביהם וסבותיהם ונטמנו באדמת הקודש הזאת טרם זמנם, חלקם בחלקים, ורוחם מרחפת מעל לשבוע הזיכרון הלאומי ומבקשת מאיתנו: עשו שלא נהיה קורבן שווא.
להמשך קריאה »

מי יהיה המנהיג הבא?

רבים פונים אלי ושואלים: מי ינהיגנו? נראה שאין כרגע אף אדם שראוי לאמוננו. מסכים. כרגע לא, עד הבחירות חייבים למצוא אדם או חבורת אנשים שיוכלו להוליך את עם ישראל ממפלה לניצחון, להחזיר את הביטחון לדורות, לשקם את מעמד ישראל בעמים, לטוות מחדש את הקשרים שנקרעו בינינו בשנים של הפרדה ותעמולת שנאה.
להמשך קריאה »

אחריות

אלוף אהרון חליוה היקר, קיוויתי שלפני מכתב נטילת האחריות שלך תדבר איתי ונתאם את הכל יחד. אבל מכיוון שלא דיברנו מעולם, כנראה כרגע זה לא הזמן הנכון, ואני לוקח על זה אחריות.
להמשך קריאה »

חורים בבני חורין

בין כל הדעות שנשמעות מכל עבר על המתקפה האיראנית שכשלה, יש לי גם משהו להגיד. קודם כל, הוכח הפעם שמודיעין והכנה עובדים. כשאנחנו יודעים מה עומד להתרחש ומקבלים זמן להתארגן, אנחנו הכי טובים בעולם. תשעים ותשע הוא הציון שקיבלנו במבחן הזה, כמספר אחוזי היירוטים המוצלחים. זה לעומת הציון אפס עגול ואדום שהבאנו בבוחן הפתע של 7 באוקטובר.
להמשך קריאה »

לשיר

אם אתם חברים שלי, אתם בוודאי יודעים שאין מזמינים אותי לערבי שירה בציבור. אני לא אוהב לשיר, ולכן גם אם יש לכם ערב קריוקי בבית – אל תטרחו להודיעני. לא אבוא. ולמה איני אוהב לשיר? כי אני לא יודע. אמנם ניחנתי באוזן מוזיקלית־למחצה, אבל הקולות היוצאים ממני בשעת רינה אינם מתאימים למאכל אדם. אז ויתרתי – לא שר, מקסימום מדבר בקצב. אפילו הקלטתי כמה שירים שבהם אני מדבר את הטקסט, ספק שר פה ושם, אבל ממש לשיר – זה לא.
להמשך קריאה »

אם לא יאהבו אותנו שלפחות יפחדו

יום אחד נמצא את עצמנו לגמרי לבד. אי קטן של יהודים בלי אף חבר בעולם, בלי מעצמה שפורסת עלינו חסות, בלי מדינות שרוצות בקרבתנו, בלי ציבורים שמתפללים לשלומנו, בלי ארצות שמספקות את צרכינו, שולחות את מזוננו ונשקינו, בלי אף יעד שבו אנחנו רצויים כתיירים. היום הזה, מכובדיי הקוראים, אינו דמיון – הוא ממש פה, מעבר לחג הפסח. אז יצאנו מעבדות לחירות, הפעם נצא מחירות לבדידות.
להמשך קריאה »

פורים

מרוב דיסוננסים המוח שלי רותח. מצד אחד נרשמה השנה עלייה חסרת תקדים בהזמנת תחפושות של חיילים במגזר החרדי, ומצד שני על הכביש במאה שערים השתרעו צעירים שזעקו "נמות ולא נתגייס". אגב, ניתן לשלב בין השניים, גם להתגייס וגם למות, כפי שלמדו מאות משפחות בישראל מאז השבעה.
להמשך קריאה »