מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.
אמא תמיד דואגת
שתי אימהות עמדו השבוע במרכז תשומת הלב שלי, אחת שקיבלה את מה שחלמה עליו ואחת שממשיכה להיאבק. שתי אימהות עם סגנונות כל כך שונים, אבל עם לב זהה של אמא הפועם בחזן.
להמשך קריאה »
כללי המחשק החדשים
טראמפ מגיע! רק עוד כמה ימים – והוא נכנס שוב לבית הלבן. מקווה שסידרתם את המגירות, כיבסתם את הלבנים, שילמתם חובות, סגרתם את כל הסידורים שדחיתם. מ־20 לחודש הוא לא יקבל שום התנהגות שאינה לרוחו, לא אצלכם ולא בשום מקום אחר. הגידו לילדיכם – אם לא תכינו שיעורי בית, טראמפ יבוא. אם לא תגמרו מהצלחת, אילון מאסק ישגר אתכם לחלל.
להמשך קריאה »
בימים ההם אין מלך
אני עוקב בעניין אחרי התפתחות פרשת איל גולן המחודשת. את דעתי עליו ועל התנהלותו כבר אמרתי בעבר ואין צורך שאחזור, אבל מה שמסקרן אותי כעת הוא ההתפשטות של קו השבר בחברה הישראלית גם לפרשה הזאת.
להמשך קריאה »
שנה מורכבת
הלכה השנה הכי מורכבת שאני זוכר פה. אחרי 2023 שהיתה הכי זוועה, באה השנה היוצאת עם מסרים כל כך מורכבים, עם סתירות פנימיות כה עזות, שבעיניי טוב שהיא נגמרה ושאפשר להתחיל מהתחלה, לא שהשנה הנכנסת מבטיחה פשטות. מבחינתי האישית, קרעו אותי מבפנים שני כוחות אדירים.
להמשך קריאה »
סופגנייה
הלכתי לקנות סופגנייה לילדה. ראיתי אחת עם כמה קומות, כל מיני סוגים של ציפויים, מילויים, קישוטים. פרויקט גמר בבצלאל מונח על בצק תפוח. שאלתי כמה. אמרו 19. נזכרתי שראיתי פרסום של רשת מרכולים חרדית על 12 סופגניות ב־15 שקלים. כלומר, במחיר של סופגניית בוטיק אחת אני יכול לקנות סופגניות לכל החג, ויישאר לי גם לפורים.
להמשך קריאה »
אצבע מאשימה לכיוון לא נכון
הצחיק אותי השבוע אריה דרעי, שאמר בערוץ 14 שכל מי שהתגייס מהמשפחה שלו נכנס לצבא עם כיפה ויצא בלעדיה.
להמשך קריאה »
ווינסטון לייט
היה לי השבוע רגע של עדנה ביחסיי עם תומכי נתניהו. כתבתי פוסט שבו הבעתי את מורת רוחי מהתחלת עדותו של ראש הממשלה בשעת מלחמה מתגלגלת שכזאת, אשר בה יש לקבל החלטות דרמטיות על בסיס שעתי.
להמשך קריאה »
דירוג
אני מסיים לתדלק, מתחיל לנסוע, ופתאום הטלפון אומר "טינג". אני מתאפק לא להציץ בו, אבל בהזדמנות הראשונה שאני עוצר, אני בודק. זה מסרון מתחנת הדלק. קיבלת מאיתנו שירות, איך היה? אנא דרג וגם כתוב טקסט חופשי על החוויה אצלנו בתחנה.
להמשך קריאה »
הפסקת אש
כל הלילה ההוא לא ישנתי. הלילה שאחרי היוודע דבר ההסכם. בגוף שלי עברו זרמים של כעס ותסכול. בערתי מזעם. ההסכם שהביא ראש הממשלה עם לבנון הוא הדבר הכי גרוע במישור הלאומי שאני זוכר בימי חיי, והשבוע חגגתי כבר 62. זה מעבר לתפיסתי, איך ניצחון מפואר בשדה הקרב הופך לתבוסה מכוערת בשדה המדיני.
להמשך קריאה »
כלבים
נוצרה בעיה. אלפי כלבים שחיו ברצועת עזה חדרו לישראל מאז המלחמה, והם מסתובבים בדרום בלהקות ענק ומייצרים סיכון בריאותי חמור. מה עושים? משרד החקלאות מציע בימים אלה 150 שקל על כל כלב שיחוסל באמצעות חיצי רעל, או יורדם לאחר שישהה כמה ימים בהסגר, וראו זה פלא, איש לא ירצה לאמץ אותו. כלומר, בימים הקרובים צפוי טבח ענק של הכלבים מעזה, וגם בצפון בעיה דומה ופתרון דומה.
להמשך קריאה »
הפוך
המתקפות הנאציות על ישראלים באמסטרדם לא יכולות לעבור ללא מענה. כבר עכשיו ברור שלמשטרה ההולנדית אין שום רצון לפעול בעניין הזה, הם מפוחדים, אפשר להניח שחלקם אנטישמים, ואף אחד לא רוצה שיזיזו לו את הגבינה של הנוחות בעבודה בשביל סכסוך שלא נוגע לו לכאורה, עד שיגיעו אליו.
להמשך קריאה »
נקמה
אני ניגש לכתיבת הקטע הזה בחרדת קודש מכוחו של הציווי "אחרי מות קדושים אמור", והאמת היא שבכלל רציתי להימנע מכתיבתו, אלא שמשהו קרה. אני מדבר על ההלוויה של שובאל בן נתן הי"ד ועל הדברים הקשים שזעק אחיו אוריה, ובהם ששובאל התגייס כדי לנקום, כדי לטבוח בנשים ובילדים של האויב.
להמשך קריאה »