פוסטים

מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.

מוכרים אתכם, ולא בזול

למי שלא בילה את השנים האחרונות במחילות האפלות של הרשתות החברתיות, כדאי להכיר את קנדיס אוונס. היא החלה כהבטחה הגדולה של הימין השמרני בארה"ב – אישה שחורה, רהוטה, חסרת פחד, שיצאה נגד תרבות ה"ווק" והפרוגרס. חיבבתי אותה מאוד.
להמשך קריאה »

עוקץ

עוקץ

גללתי לי בטלפון, וברגע של חולשה נכנסתי לאיזה אתר שהבטיח קריאה בכף היד תמורת דולר אחד. למה? הייתי משועמם נורא וחייב איזה שעשוע מיידי בזול.
להמשך קריאה »

יום השואה

יום הזיכרון לשואה הוא מבחינתי גם יום הזיכרון למי שהייתי יכול להיות לולא הייתי בן של שורד שואה.
להמשך קריאה »

נאמנות או נמות. איור: עובדיה בנישו

חוב

נגעה לליבי הגברת עליזה אילוז. אישה מסכנה, ענייה וחולה, שתצטרך לשלם בקרוב לעינב צנגאוקר מאות אלפי שקלים בתביעת הדיבה נגדה.
להמשך קריאה »

הבעיה מחריפה, והספינה שטה. צילום: עובדיה בנישו

תאילנד

עבדים היינו, היינו. עתה בני חורין, וכבני חורין – יש לנו עבדים. מחזור העבדים בטבע. היום קוראים להם עובדים זרים, והם מתאילנד ומסרי לנקה ומהודו. גם הם, כאבותינו,
להמשך קריאה »

וידוי מאחורי הקלעים

אם תאזקו אותי, תוליכו אותי בניגוד לרצוני למכונת אמת במרתפכם, תחברו אותי אליה ותתחילו לשאול אותי שאלות קשות על העבודה שלי, אודה בלי חמדה שמכל השידורים שיוצא לי להוביל, הכי פחות אני מחבב את התוכניות האלה כשפתאום יש נפילה קשה, אסון גדול, ידיעה מרה.
להמשך קריאה »

יופי של מדינה

יופי של מדינה

טאקר קארלסון ימ"ש אמר בימים האחרונים שמדינת ישראל היא המדינה הכי מכוערת בעולם. היטב חרה לי. לא כי הוא צודק, הוא אנטישמי מצחין שמלכלך בלי אבחנה, אלא כי הפעם, בנקודה הזו הספציפית, קשה להפריך אותו לגמרי. וזה כואב יותר. קל לדחות שקר. קשה לדחות חצי אמת.
להמשך קריאה »

צעיר

אתה נראה צעיר לגילך. מכירים את המחמאה הזאת? אני מכיר. לשמחתי גם מקבל אותה פה ושם. לשמחתי ולעצבוני, כי איזו מין מחמאה זאת בכלל? מה היא אומרת? שלהתבגר זה מכוער, שלהיראות בגיל שלך זאת עבירה, שכמה שאתה מושך את הגיל החזותי מטה – אתה מקבל נקודות זכות על משהו שאין לך השפעה רבה עליו, אם בכלל.
להמשך קריאה »

סטייק

תקראו לי סטייק, תגידו שאני מתהפך. אומר לכם- אם כבר סטייק אז להתהפך ולא להישרף מצד אחד. ולעניין- אם המלחמה הזאת באמת תסתיים בתבוסת איראן וחיזבאללה, אם המלחמה הזאת תהיה המלחמה האחרונה, אם כל הכוכבים יסתדרו לנו בדיוק כפי שחזתה המגילה בשעתה, אז אני צריך לחשוב מחדש על כל נושא ביבי לא ביבי.
להמשך קריאה »

מפלצות בע"מ

בעודכם ישנים על האף, אני תר עבורכם את הרשתות כדי ללמוד על המצב האמיתי של הנוער, והוא מאוד מטריד, שלא לומר מפחיד. אל תאמינו לכל אמירות ה"יש לנו נוער נהדר, וב־7 באוקטובר קיבלנו הוכחה". ממש לא. כן, יש פה צעירים נהדרים, אבל הם רק חלק, אולי אפילו לא גדול. ויש פה נוער שהלך לאיבוד ואיבד את צלם האנוש שלו, ומפחיד להיות במחיצתו במדינה אחת.
להמשך קריאה »

אובך

כמו ציפוי של שניצל ירד עלינו משמיים האובך הזה, וכיסה הכל. לא חס על שום דבר, לא על האוטו ולא על המרפסת ולא על ריהוט הגן ולא על הבית פנימה. הכל עטוף בגרגירים מיקרוסקופיים שנולדו בסהרה ונדדו לכאן על כנפי נשרים ורוחות החורף החמות. אין תופעת טבע שנואה עליי כאובך הזה, שגורם לי להרגיש מלוכלך גם אחרי מקלחת, עייף גם כשבדיוק הקצתי משנת היופי שלי, עגמומי גם אם חיי סך הכל לא רעים. זה יושב על הנשמה, כמו מצב האומה.
להמשך קריאה »

חטיבה

הוזמנתי לתת הרצאה בחטיבת ביניים בהוד השרון. בהתנדבות כמובן. הסכמתי. טעות חמורה. הגעתי לבית הספר, נכנסתי לחצר ומייד ראיתי – כל הנערים והנערות עם טלפונים ביד. עד האחרון. המראה הזה לא היה מנבא טובות. שאלתי את המנהלת: למה ככה? אמרה לי כי אין חוק נגד, ואין איפה להפקיד מכשירים, וככה זה. הצטערתי, ולא ידעתי שהצער הזה הוא רק המנה הראשונה בארוחת מפח הנפש שאני עומד לאכול.
להמשך קריאה »