מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.
אהבה
אמרו צריך דם. טסתי לאיכילוב. מאות אנשים רוצים לתרום. אמרו לך הביתה תבוא אחר כך. אמרו החיילים בנקודת הכינוס בשכונה חייבים מים. לקחתי שישיה ומיהרתי לנקודה. יש שם מים לשנה, השכנים הרעיפו. יש מלחמה, יש אהבה. איזה דפוקים אנחנו.
להמשך קריאה »
שבעה
אמי נפטרה בערב יום כיפור. הלכתית, לא יושבים שבעה, ויש הבקיאים בהלכות שמיים שאומרים שזה זמן בשנה שבו מסתלקים צדיקים גמורים. לא יודע בקשר לזה. בכל מקרה, בחרנו, אחותי ואני, כן לפתוח את הבית למנחמים לכמה ימים, כי גם אם יש פטור, לא חייבים להשתמש בו.
להמשך קריאה »
פרידה
זמן של פרידות בחיי. אתמול נפרדתי סופית מאמי, ומחר אני נפרד מ"רשת 13". לצערי הרב כבר לא אשדר את תכנית הבוקר האחרונה לגמרי במסגרת הערוץ, כי יושב שבעה מקוצרת בגלל החג, אבל חייב לומר כמה מילים גם על הפרידה הזאת. אני כותב בהפסקת הצהריים בשבעה, מנהג מעולה שאני ממליץ לכולם לאמץ. סוגרים באחת, פותחים שוב בארבע.
להמשך קריאה »
סליחה
כולם מדברים על סליחה, אף אחד לא באמת סולח. כולם מבקשים סליחה אם נפגעת, ואומרים בעצם – אם נפגעת זאת בעיה שלך. כולם ממתינים שיבקשו מהם סליחה, ועד אז מתבצרים בכעסם, ואפילו אם הסליחה מגיעה, היא לא בדיוק כמו שרצו, לא בזמן שקיוו, מאוחר מדי, מעט מדי.
להמשך קריאה »
די עם האכלו לי שתו לי
ראש השנה תשפ"ד. איזו שנה היתה, איזו שנה באה. כלתה שנה וקללותיה, מתחילה שנה שלא בטוח שמביאה ברכות. ובכל זאת, לא בא לי בפתח שנה חדשה לכתוב על המצב, על הכאב, על החקיקה, על ההתפוררות. חשוב לי דווקא היום להתרכז בטוב, ויש הרבה טוב מסביב.
להמשך קריאה »
סיפור לראש השנה
לא סיפרתי לכם עדיין, אבל המופע המשותף של חברי היקר דוד ד'אור ושלי יצא לדרך, ואנחנו מופיעים בכל הארץ. דוד שר להיטים שלו ושירים מרוממי נפש מכל העולם, ואני מדבר על תחנות בחיי לאור לימוד פנימיות הנשמה שאני לומד כבר 21 שנה. הקהל מאד מתרגש. זה מופע שמכוון אל עמקי הלב, ונראה על פי התגובות שלשם הוא מגיע בדיוק.
להמשך קריאה »
חתונה של אהבה וחסד
לפני 21 שנים ביקש ממני אבי, חברי מילדות שעמד להינשא לבחירת ליבו אז, עינת, שאערוך עבורם את טקס הנישואים. מכיוון שטקסים אני מחבב, ואת אבי עוד יותר, ישבתי ויצרתי טקס במיוחד עבור הזוג הצעיר.
להמשך קריאה »
טייסים, התפקדו לליכוד!
אחיי הטייסים, סרבו פקודה. אל תסכימו להיות כלים במלחמה על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית, אל תצייתו לאהוד ברק הרואה בכם את הנשק העיקרי שיפיל את ביבי. פשוט אמרו לא.
להמשך קריאה »
נשאר בארץ מחוסר ברירה ומאהבה
סביבי המון אנשים מתייוונים. עוברים ליוון ולקפריסין. לוקחים הכל וזזים מפה. וזה עצוב לי מאוד, כי קודם כל הם נעלמים מחיי, וזה כולל חברים טובים, והם נעלמים מהמדינה, והתרומה שלהם למגוון החיים כאן נעלמת איתם. וחוצמזה, הם גורמים לי לשאול את השאלה – האם גם אני איאלץ יום אחד ללמוד יוונית, לארוז ולנסוע לתמיד?
להמשך קריאה »
רוצה להיות "זומביבי"
גם אני רוצה שיעקוץ אותי הזבוב שמוחק את מרכז האמת במוח של האנשים ומשעבד אותם לרצון של מישהו אחר. גם אני רוצה לוותר על חוש השיפוט שלי, על חוש הצדק שלי, על ההבחנה בין טוב לרע, ולקבל ממרכז שליטה את כל מה שאני צריך לחשוב, להגיד, להרגיש. אני עייף מאוד מלחשוב לבד, שמישהו כבר ייקח ממני את האחריות ויחליט בשבילי.
להמשך קריאה »
דמוקרטיה 2.0
המשבר שאנו נמצאים בו מתרחש בין היתר משום שהשיטה הדמוקרטית כבר לא עובדת. בעידן שבו אנחנו רגילים להביע דעה בכל חמש דקות על מה שקורה ברשתות ובקבוצות, לא סביר שעדיין רק פעם בארבע שנים ניתנת לנו הזדמנות להגיד משהו על איך שהמדינה מתנהלת.
להמשך קריאה »
סבירות
בעוד שמחה רוטמן מבטל את עילת הסבירות ביד אחת, ביד האחרת הוא מחוקק חוק בלתי סביר לחלוטין: חוק הרבנים. החוק הזה מאפשר למנות יותר מ־1,000 רבנים בשכר לערים ולשכונות, ולשלש את מספרם. אני שם כסף שלרוב הרבנים האלה יקראו משהו־דרעי או מישהו־יוסף.
להמשך קריאה »