פוסטים

מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.

סלפי

איזו פרסומת לאפליקציה תפסה את עיניי. היא הבטיחה להפוך כל צילום עצמי, סלפי, לחגיגה אסתטית מחמיאה.
להמשך קריאה »

אביב חדש

"אביב גפן ואברי גלעד – 2 אפסים שקיבלו עצה דומה מרואה החשבון שלהם שייעץ להם לרעות בשדה מניב" (טוקבק, "הארץ")
להמשך קריאה »

אברי גלעד הביך את קשת 12

אברי גלעד הביך את קשת 12: כך המגיש חגג
להמשך קריאה »

הנחשים האמיתיים

נו, אז היה נחש בשעועית. מה קרה? איך מדינה שלמה עוסקת בתקלת ייצור לא נוראית במיוחד, כאילו סנפרוסט שיווקה מוצר מורעל בכוונה. אני אגיד לכם איך. עין צרה.
להמשך קריאה »

הרוטינה חוזרת!

בשישי אני חוזר בשמחה לתכנית הבוקר. אם אתם, אמא שלכם, סבתא שלכם או מישהו שאתם מכירים מתגעגע לרוטינה, גם היא חוזרת איתי במהדורה מעודכנת.
להמשך קריאה »

נשארנו בני אדם

גורו לכם אנטישמים, חולו שונאי ישראל, תראו את הסרטונים של טייסי חיל האוויר חסים על חייהם של אנשים בלתי מעורבים ודוחים ומבטלים פגיעות בבתים של בני עוולה, כי עובר אורח ברחוב יכול להיפגע בגלל משהו שהוא לא עשה. תראו איך נראה הצבא הכי מוסרי בעולם.
להמשך קריאה »

אימת הסוללה המתרוקנת

לא יודע איך נסעו בעולם לפני הסמארטפון. הנה אני בהולנד. לא מבין כלום ממה שכתוב. לא בשלטים ולא בתפריטים ולא בסופר ולא במוזיאון. מנותק. מביקורים קודמים, לפני שנים, אני זוכר תחושה של התנהלות לצד החיים כאן, קליטת פירור פה, רסיס שם, ניסיונות להבין מה המאכל שבתפריט על סמך אינטואיציה ותקווה, ובסוף מגיע משהו שונה לגמרי, ולך תאכל את זה עכשיו.
להמשך קריאה »

לא תעריץ

בטח שקניתי את תליון הנאמנות לביבי. לא רק זה, את המוזהב אני עונד, תליון זהב לבנאדם זהב. את תליון הנאמנות לשרה עונדת רעייתי, מאוד מתחברת, את תליון הנאמנות ליאיר עונדת הבת, את התליון של אבנר עונדת הבת השנייה, ואת תליון הנאמנות לנועה, הראשונה שלו מהנישואים הראשונים, עונדת בתי מנישואיי הראשונים. יצא בול.
להמשך קריאה »

קייטנה לנפש

בשעה שרוב בני הנוער במדינה נופשים, מתקייטנים, נרקבים במיטות רוב שעות היום ועושים שטויות בלילה, נוסעים לחו"ל עם ההורים, נעים בחבורות לאילת ולכנרת ועושים שם דברים שיצטערו עליהם במעלה השנים, ובעיקר נמצאים עוד קצת במסכים הקטנים והגדולים – יש בני נוער מובחרים שעושים משהו אחר לגמרי בימי החופשה הגדולה.
להמשך קריאה »

לרפואת משה נוסבאום בן שרה

ששמעתי שמשה נוסבאום חולה במחלה שרק ראשי תיבות לה, ALS, חטפתי אגרוף לבטן. קודם כי משה, מושיק, הוא קרוב משפחה יקר של אשתי. שנית, כי פתאום כל המצב הזה התבהר – האטת הדיבור, הקושי, פתאום זה קיבל שם. לפתע כל מי שהשתמשו בסימנים הניכרים לעין של ראשית המחלה כדי להקניט את נוסבאום חזרו בהם. כאילו קודם זה היה בכוונה. כדאי לזכור את זה גם לאנשים אחרים, עם בעיות אחרות. וחוץ מכל אלה, זו בומבה לבטן כי אני מכיר את המחלה לא רע, וראיתי איך היא יכולה להתקדם, המנוולת.
להמשך קריאה »

מספיק להחביא את זה: שלישייה לראשות הממשלה

ישבתי מול הטלוויזיה לראות מה נותנים. פתאום הודיעו – בחירות. לקחתי את השלט, נפרדתי ממנו לארבעה חודשים, הסברתי לו שזה לא הוא, זה אני, לא יכול לסבול יותר טרחוני בחירות, והשלכתי אותו אל מי היאור, שעל גדותיו נמצא בית האביב שלי. פגעתי בפרעה בטעות.
להמשך קריאה »

תנו לחיות

השנה שנת שמיטה. האדמה נעזבת לנפשה לשנה, לחדש כוחה, וכל מה שצומח עליה מופקר לכל המעוניין. מנהג יפה של פעם שאני לא ממש משוכנע שבא בעיתו השנה. כי השנה קרו שני דברים במקביל. האחד, היתה שנה ברוכת גשמים, החיטה עלתה יפה, מלאו אסמינו בר. אפילו הספיקו לקצור לפני שהחבר'ה מהבלונים התארגנו על הליום ושרפו את היבולים. נפלא.
להמשך קריאה »