ארכיון הקטגוריה: מה חדש

דמוקרטיה 2.0

המשבר שאנו נמצאים בו מתרחש בין היתר משום שהשיטה הדמוקרטית כבר לא עובדת. בעידן שבו אנחנו רגילים להביע דעה בכל חמש דקות על מה שקורה ברשתות ובקבוצות, לא סביר שעדיין רק פעם בארבע שנים ניתנת לנו הזדמנות להגיד משהו על איך שהמדינה מתנהלת.
להמשיך לקרוא דמוקרטיה 2.0

סבירות

בעוד שמחה רוטמן מבטל את עילת הסבירות ביד אחת, ביד האחרת הוא מחוקק חוק בלתי סביר לחלוטין: חוק הרבנים. החוק הזה מאפשר למנות יותר מ־1,000 רבנים בשכר לערים ולשכונות, ולשלש את מספרם. אני שם כסף שלרוב הרבנים האלה יקראו משהו־דרעי או מישהו־יוסף.
להמשיך לקרוא סבירות

זירת פיגוע

בכל יום אני יוצא ממכון הכושר בשעה 1, משתהה רגע על המדרכה בחזית ונכנס אל הפיצוחייה החדשה שפתחו שם, קונה איזה אגוז ובוטן, והולך הביתה. ביום שלישי השבוע לא הגעתי למכון. הייתי עסוק. אבל מי כן הגיע? אדון חלאילה, שבא במיוחד מחברון כדי לעשות פיגוע בחזית המכון שלי.
להמשיך לקרוא זירת פיגוע

נוני

זה היה האיור הראשון של נוני למדור שלי בישראל היום. תראו איזה יופי. תיאור מדוייק של המציאות. אהבתי אותו מהציור הראשון, נגע בליבי. היום היה האיור האחרון שלי לטור שלי. נגמר. בעיתון רוצים לגוון.
להמשיך לקרוא נוני

גאווה

אנחנו בחודש הגאווה, בעשור הגאווה וביקום הגאווה. טיפה יצאו לי ענייני הגאווה מכל החורים. אבל השבוע שמעתי נתון מעניין מאוד: יש בטבע 1,500 מינים של בעלי חיים שבהם קיימת תופעת ההומוסקסואליות. אלף חמש מאות!
להמשיך לקרוא גאווה

חרדת

מחלה קשה תקפה את החברה הישראלית, חַרֶדֶת שמה. החרדה מהחרדים. כל היום מספרים לנו איך בעוד כמה שנים החרדים ישתלטו על המדינה בכוח מספריהם הגואים, איך כל מערכת החינוך תהיה חרדית, איך נהיה עניים, נחשלים, קנאים, ואיך כל הכוחות הנאורים יעזבו וישאירו לנותרים עזובה ופיגור.
להמשיך לקרוא חרדת

בינה

הבינה האנושית שלי עסוקה הרבה בימים האלה בבינה המלאכותית ובהשלכותיה הקרובות והרחוקות. אם חשבתי עד לפני שבוע שהעבודה שלי לפחות מוגנת, בא היישום החדש של הבינה, הרדיו GPT, שמשדר בקול אנושי לגמרי תוכניות עם תוכן מלאכותי, עשוי על ידי הבינה, ואוזן לא תבחין. כוכב ההסכתים האמריקני ג'ו רוגן שידר לפני כמה ימים תוכנית שלמה שיצרה בינה שסינתזה את קולו על סמך טקסטים שהוא עשוי לומר, וזה היה לגמרי הוא. עוד מעט אני בחוץ.
להמשיך לקרוא בינה

מכתב לילדה בעזה

בלילה, בעודי מנסה לישון וממתין לאזעקה שתשלח אותנו לממ"ד, באה לי בדמדומי החלום בתו של הג'יהאדיסט שחוסל בעזה עם משפחתו. ראיתי אותה לרגע בחדשות, מחזיקה איזו תעודת בית ספר, מבט גאה על פניה, כמו ילדים בכל העולם, כמו הבנות שלי. פניה נחקקו בליבי. שאלה אותי "לֵיש?" – למה? למה שלחתם טייס שישגר טיל אל מיטתי בלילה ויחסל אותי ואת חלומותיי?
להמשיך לקרוא מכתב לילדה בעזה