נוצרה בעיה. אלפי כלבים שחיו ברצועת עזה חדרו לישראל מאז המלחמה, והם מסתובבים בדרום בלהקות ענק ומייצרים סיכון בריאותי חמור. מה עושים? משרד החקלאות מציע בימים אלה 150 שקל על כל כלב שיחוסל באמצעות חיצי רעל, או יורדם לאחר שישהה כמה ימים בהסגר, וראו זה פלא, איש לא ירצה לאמץ אותו. כלומר, בימים הקרובים צפוי טבח ענק של הכלבים מעזה, וגם בצפון בעיה דומה ופתרון דומה.
להמשיך לקרוא כלבים ←
המתקפות הנאציות על ישראלים באמסטרדם לא יכולות לעבור ללא מענה. כבר עכשיו ברור שלמשטרה ההולנדית אין שום רצון לפעול בעניין הזה, הם מפוחדים, אפשר להניח שחלקם אנטישמים, ואף אחד לא רוצה שיזיזו לו את הגבינה של הנוחות בעבודה בשביל סכסוך שלא נוגע לו לכאורה, עד שיגיעו אליו.
להמשיך לקרוא הפוך ←
אני ניגש לכתיבת הקטע הזה בחרדת קודש מכוחו של הציווי "אחרי מות קדושים אמור", והאמת היא שבכלל רציתי להימנע מכתיבתו, אלא שמשהו קרה. אני מדבר על ההלוויה של שובאל בן נתן הי"ד ועל הדברים הקשים שזעק אחיו אוריה, ובהם ששובאל התגייס כדי לנקום, כדי לטבוח בנשים ובילדים של האויב.
להמשיך לקרוא נקמה ←
התלקח ויכוח עז בעניין הנס. אחרי שאריה דרעי טען שמה שקרה לנו מאז השבעה, אולי כולל היום השחור הוא, הוא בגדר "נס", ושהכל לטובה – הוטחה בו ביקורת ציבורית עזה ביותר, ובצדק, כי האמירה הזאת נועדה להלבין את ההשתמטות ההמונית שלו ושל הציבור שלו משותפות בהגנה על המדינה. הנס הוא שהציבורים החילוני והדתי־לאומי מצליחים, בלי המשתמטים, להחזיק מעמד.
להמשיך לקרוא בדרך נס ←
קבלו נבואה. תוכלו לשמור אותה בתיקיית הנבואות שלכם, יום אחד היא תהיה שווה הרבה כסף. אחרי טראמפ, נשיא ארה"ב יהיה אילון מאסק. אני יודע, הלכתי רחוק, ואני מבין, הוא לא נולד באמריקה אלא בדרום אפריקה, אבל הוא יהיה הנשיא. בהתחלה של אמריקה, אחר כך של העולם המערבי כולו.
להמשיך לקרוא נבואה ←
שני כוכבי מרום זרחו השבוע בשמי הציבוריות הישראלית, כשני כטב"מים המתנגשים באוויר מעל רעננה. האחד, פרופ' איתי בנימיני, לוחך הארטיקים ביום כיפור, שהיה לו דחוף לבאס את התפילה בגן מאיר בהתנהגות אנטי־חברתית מגעילה, והשני, צבי אליה, תכשיט נתנייתי שהפך עצמו למכונת רעל של איש אחד ופרסם אלפי פוסטים נגד כל מי שלא בא טוב לביביסט הרשע שגר בתוכו, כולל משפחות חטופים, אהוד ברקים וכל מי שציווהו ליבו הקטן.
להמשיך לקרוא תוכנית ההתנתקות ←
ערב יום כיפור תשפ"ה. כל כך הרבה סליחות צריכות להיאמר השנה, בפרטי ובציבורי. לא סליחות כלליות, גנריות, מסוג סליחה "אם פגעתי קבל את התנצלותי הבלתי כנה", אלא סליחות נקודתיות על כשלים עמוקים ומשגים הרי גורל. אבל זה לא התפקיד שלי להגיד מי צריך לבקש סליחה ועל מה.
להמשיך לקרוא אלף גוונים של סליחה ←
הנה תמה לה תשפ"ד. כמה שיפודים תקעה בליבנו השנה החולפת, וכמה זמן ייקח לנו להחלים מכל החורים שעשתה לנו. אבל להאשים שנה במה שקרה, לחשוב שדווקא צירוף אותיות כמו תשפ"ד הוא שהביא עלינו את מה שאירע, זה פתרון קל.
להמשיך לקרוא נכנסנו לבוץ ונצא מחוזקים ←
רצף הפעולות המבריקות של צה"ל נגד חיזבאללה לא הותיר לסת אחת במקומה. כולן נשמטו. לא מכיר אחד ואחת שלא שאלו "איפה הייתם כל השנה האחרונה עם כל היצירתיות המופלאה הזאת? הביצועים המדויקים? המודיעין הרנטגני? למה נתתם לנו לחשוב שאנחנו הולכים להפסיד במערכה הזאת?"
להמשיך לקרוא מופע כישרונות צעירים ←
בתחילת השנה החולפת, תשפ"ד, העליתי כאן בטור צנוע זה חשש ששמה של השנה אולי מעיד על כוונותיה. עלה בי החשד שמא נשופד, כי כבר היינו על האש של השנאה היוקדת הרבה קודם. ושופדנו. ועדיין משופדים. כל כך הרבה שיפודים ננעצו בנו במשך השנה הזאת, עד כי קשה כבר לזכור את כל מדקרות האש בלב שספגנו.
להמשיך לקרוא עם הראש מעל המים, בערך ←