את השבת האחרונה עשיתי על גדות הירקון, במפגש של כל שבטי צופי הים של המדינה. מכל ערי החוף הגיעו אלפי החניכים להתחרות בחתירה בנחל, בזריקת חבל למרחק, בקשירת קשרי ספנים ועוד מלאכות ים מעין אלה. כמה נאים הם כל הילדים והילדות בשלל צבעי שבטיהם, כמה חזקות הן קריאות המורל שלהם, איזו רוח טובה שרתה על גדת הנחל. גם גביע הבאנו הביתה – הילדה זכתה במקום שני לשכבת גילה. אין גבול לגאווה.
להמשיך לקרוא צופים ←

תיאוריית הבגידה מבפנים ממשיכה להיות מופצת ע"י אנשים שהשכל הישר שלהם בגד בהם והתחלף בשכל עקלתוני. הסיפור שכאילו היו בוגדים מבינינו שאיפשרו את זוועות השבעה מוצאת קהל עצום של מאמינים, על פי אחד הסקרים כרבע מהישראלים אוכלים את הבולשיט הזה כאילו היה מרמלדה.
להמשיך לקרוא בגידה ←

נתחיל מהאמצע. הדרישה לטרנספר שעלתה בכנס בבנייני האומה, היא מוסרית וצודקת. לא טרנספר של משאיות כפי שחלם כהנא, אבל חילופי אוכלוסייה בדרכי שלום ופיצוי – זה הגון. אומה הפותחת במלחמה כנגד אומה אחרת, חייבת לקחת בחשבון שתפסיד הכול.
להמשיך לקרוא מה קורה כשבן גביר חושב שהוא פוטין ←

קמנו לבוקר קשה. 21 מטובי אנשינו נפלו בעזה. 21 עולמות התרסקו, 21 משפחות נשברו, 21 עתידים נמחקו. למי יש מקום בלב לכל כך הרבה צער בבת אחת? לי קשה להכיל. והאמת היא שבעוד הידיעה המרה התפרסמה בבוקר, אני כבר ידעתי בערב קודם, כי אני פועל ייצור בתעשיית התקשורת, ואצלנו יודעים עוד לפני שהגרי מודיע רשמית.
להמשיך לקרוא מנחה עם סוד בבטן ←

כולם מחפשים את תמונת הניצחון. באולפנים, בשווקים, בבתים. רוצים תמונה של סינוואר מת, של החטופים יורדים מאוטובוס בריאים ושלמים, של התושבים חוזרים לבתים, של ביבי הולך הביתה. לכל אחד יש תמונה שעד שלא תתממש הוא לא יכריז על המלחמה כמוצלחת, כשווה את המחיר.
להמשיך לקרוא תמונת הניצחון בידיי ←

בן של חבר לומד רפואה בהונגריה. איך שהתחיל הבלגן, הוא עלה על מטוס, התגייס ומאז הוא בעזה, כבר שלושה חודשים. מבחינת ההונגרים הוא הפסיד את השנה. שלושה חודשים זה וואחד בור בחומר.
להמשיך לקרוא למה המדינה מתעללת במילואימניקים? ←

כל החתיכים אצלי – היתה פעם להקה בשם הזה. ועכשיו זה בפיד שלי: כל החתיכים, כל צלולי המבט, כל האמיצים, כל המנהיגים – כולם עוברים אצלי בגלילה, וכולם מתים. השמנת של השמנת של החברה הישראלית, מכל המגזרים, מכל העדות, מכל האמונות, הכי טובים נקטפים לנגד עינינו. הלב שלי לא יכול להכיל את זה יותר. עד היום הבא.
להמשיך לקרוא למה הטובים ביותר הולכים ראשונים? ←

אסון השלושה שבר כל לב בישראל, אבל הוא היה יוצא דופן באכזריותו בים של אסונות המתרגשים עלינו מאז 7 באוקטובר. כל יום ואסונו, כל שעה וידיעותיה המרות. יש אנשים שזה יותר מדי בשבילם. אני מבין אותם. עם ישראל הוא עם רגיש ורגשן, ליבו מגויס למערכה יותר מכל חלק אחר, והכאב הנורא שמתלווה לאירועים הקשים הוא קשה מנשוא.
להמשיך לקרוא האבל, הזעם, ומה שביניהם ←

יש האומרים שבשבעה לאוקטובר הושפלנו. איזו אמירה משפילה. לא הושפלנו, אלא רוממנו. העובדה שנתפסנו ככה לא מוכנים, ועשו בנו מעשים שלא עושים בבני אדם ולא בבעלי חיים ואפילו לא בדוממים, אין בה כדי להשפילנו ולו כמלוא נימה. להפך.
להמשיך לקרוא כמה טוב לא להיות כמוהם ←

שמעתי רעיון חזק, ואני משתף אתכם בו. בשדה הקטל של המסיבה בשדות רעים נותרו מאות מכוניות שרופות. מה נעשה בהן? הבנתי שעל פי פסיקתו של הרב יעקב רוז'ה, הסמכות העליונה בענייני קבורה בישראל, מכוניות שיש בהן שרידי אדם שלא ניתן להגיע אליהם צריכות להיקבר, כמו אנשים. לא מתווכח עם ההלכה. ובכל זאת, יש עוד כלי רכב רבים של המבלים שעומדים עדיין בשדה מפויחים, עדות אחרונה למה שקרה שם.
להמשיך לקרוא הנצחה ←