תומכי ראש הממשלה – שחררו. די. אולי אתם צודקים, אולי נתניהו הוא האדם הגדול בעולם מאז בריאתו, אבל למרבה הצער רק אתם חושבים ככה, וכל ניסיונות השכנוע לא עובדים. אנחנו תקועים בדבר הזה כבר כל כך הרבה שנים, ויש בינינו אנשים שנולדו לתוך המריבה הזאת על אדם אחד, בשר ודם. אין אדם ששווה כזאת התעסקות, ולכן – משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן.
אומרים: אם רק היה מישהו מתאים, היינו משחררים. ואני מסכים שמול התכונות הטובות של ביבי התחליף דהוי. אבל לתכונות הפחות מועילות שלו אין מתחרים. רק הוא. והלוואי שנחליף כבר תכונות גרועות של אדם אחד באלו של אדם אחר. שנגוון.
ואתם אומרים – איך נגוון? אין אף אחד שמגיע למעלתו. ויש בזה משהו. ולכן, בחלומי, אנחנו מיישמים רעיון עתיק שיושם שלוש פעמים בהיסטוריה, פעמיים ברומא ופעם בצרפת: טריומווירט. הנהגה משולשת. שלושה מנהיגים שווי זכויות בחדר אחד. החלטות בהסכמה או שניים נגד אחד. עבודה משותפת. כל אחד מביא לשולחן את חוזקותיו, ועל חולשותיו מחפים השניים האחרים. זאת לא קואליציה – זאת הנהגה אחרת, כי מי אמר שכיום אדם אחד יכול לתת מענה למדינה כה מורכבת כשלנו? גם מדינות אחרות ניגפות בזה עכשיו.
נכון, זה רעיון מורכב, אולי מופרך לנוכח המאבקים המתחוללים, והוא דורש שחרור מוחלט מכבלי האגו, אבל יש בו פוטנציאל לניצחון, וגם לריפוי. הפגנת אחדות היסטורית. "אנחנו" במקום "אני". לאוזניים שלי זה ממש מרענן. אני חושב שניסיון כזה, במיוחד אם יוכרז בדקה האחרונה, ירגיע את החשש של ביביסטים רבים לשחרר אותו לדרכו, כי עמוק בליבם הם יודעים שהגיע הזמן, הם רק מפחדים.
שחררו תפיסות הנהגה ישנות, הן לא רלוונטיות יותר בעולם החדש. שחררו נאמנויות מאובנות, הן תוקעות אתכם ואת כולנו. שחררו רצון לתקוע אצבע בעין למחנה השני, זה רק יוצר אדמומית. פעלו עניינית. חשבו מה טוב לכולנו, לא רק לכם. שחררו אותנו מהריב המשעמם הזה "כן ביבי, לא ביבי". שליש חיים כבר עבר לי על החרא הזה.
בואו נשחרר כל עמדה שלא עובדת, כל אידיאולוגיה שלא מצליחה להגשים את עצמה. נשחרר את המחשבה שמנהיג יש אחד. לפעמים כן, לפעמים לא. משולש הנהגתי עשוי להיות פתרון מעניין, וחידוש עולמי. ואם לא, לפחות טור נוסף שלי יישאר לניקוי חלונות. ברק מובטח בכל ניגוב.
