קורקינטים

עוד ילד נהרג על קורקינט. שובר לב. כמובן שלא פירסמו את הנתון המכריע בסיפור, קסדה או לא? ולמרות שאיני יודע את התשובה, אני שם את הז'יטונים שלי על לא. הוא לא חבש קסדה. למה ? כי הוא רכב על כלי שבכלל אסור לו להיות עליו, אז על קסדה יקפידו איתו? ברור שלא. עכשיו המשפחה שבורה, למה נתנו לו? למה לא ידענו להגיד לא? תנחומיי הכנים. טרגדיה נוראית של קריסת הסמכות ההורית והיעדר אכיפה של המדינה.

עוד ילד נהרג על קורקינט. שובר לב. כמובן שלא פירסמו את הנתון המכריע בסיפור, קסדה או לא? ולמרות שאיני יודע את התשובה, אני שם את הז'יטונים שלי על לא. הוא לא חבש קסדה. למה ? כי הוא רכב על כלי שבכלל אסור לו להיות עליו, אז על קסדה יקפידו איתו? ברור שלא. עכשיו המשפחה שבורה, למה נתנו לו? למה לא ידענו להגיד לא? תנחומיי הכנים. טרגדיה נוראית של קריסת הסמכות ההורית והיעדר אכיפה של המדינה.

ליד ביתי יש תיכון. כל בוקר וכל צהריים אני רואה עדרים של בני נוער באים והולכים על הקורקינטים שקנו להם, או אלה ששכרו ברמייה. מה שמשותף לכולם, עד האחרון, היא העובדה שיש להם קסדה תלויה על הכידון. משל למה הדבר דומה? ללוחם בצה"ל שיקבל אפוד קרמי ביציאתו לקרב, אבל יתלה אותו על הדלת של הנגמ"ש, או ילבש אותו פתוח. נשמע טיפשי, נכון? אותה טיפשות עצמה אני רואה במתי המעט שכבר טורחים, מפחד ההורים, לחבוש את הקסדה אבל לא רוכסים את הרצועה, כך שבנפילה הקסדה תעוף לפני שהראש יפגוש את אבני המדרכת.

לבני נוער יש קושי אובייקטיבי להבין סכנות, לדמיין תסריטים. הם מוצפי הורמונים משבשי תודעה וחשוב להם להיראות קול יותר מלדאוג להמשך החיים שלהם. כך היה תמיד. גם אני כבן נוער עשיתי דברים על האופניים שלי שממש נס שעכשיו, כבן 60, אני יכול לכתוב פוסטים ואין מציבה קטנה עם שמי בהר המנוחות. אבל זה שאנחנו היינו ככה לא אומר שצריך ואפשר לתת לזה להמשיך, כי הקורבנות רבים, והסכנות גדולות מאי פעם, במיוחד עם הכלים החשמליים האלה.
איפה האכיפה? איפה האיום שמי שייתפס נוהג בכלי חשמלי לפני גיל 16, ובמיוחד ללא קסדה לא יקבל רישיון נהיגה עד אחרי הצבא? איפה הפקחים, השוטרים, השב"כ, המוסד? הלו, תתעוררו, הילדים שלנו מתים בכבישים ללא כל צורך. שרת התחבורה, תני מהלך סיום מפואר, עכשיו את מבינה מה זה לאבד ילד.

בתמונה- איש עם קסדה שלמה, שומרת על המוח ועל הפרצוף.