מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.
אימת הסוללה המתרוקנת
לא יודע איך נסעו בעולם לפני הסמארטפון. הנה אני בהולנד. לא מבין כלום ממה שכתוב. לא בשלטים ולא בתפריטים ולא בסופר ולא במוזיאון. מנותק. מביקורים קודמים, לפני שנים, אני זוכר תחושה של התנהלות לצד החיים כאן, קליטת פירור פה, רסיס שם, ניסיונות להבין מה המאכל שבתפריט על סמך אינטואיציה ותקווה, ובסוף מגיע משהו שונה לגמרי, ולך תאכל את זה עכשיו.
להמשך קריאה »
לא תעריץ
בטח שקניתי את תליון הנאמנות לביבי. לא רק זה, את המוזהב אני עונד, תליון זהב לבנאדם זהב. את תליון הנאמנות לשרה עונדת רעייתי, מאוד מתחברת, את תליון הנאמנות ליאיר עונדת הבת, את התליון של אבנר עונדת הבת השנייה, ואת תליון הנאמנות לנועה, הראשונה שלו מהנישואים הראשונים, עונדת בתי מנישואיי הראשונים. יצא בול.
להמשך קריאה »
קייטנה לנפש
בשעה שרוב בני הנוער במדינה נופשים, מתקייטנים, נרקבים במיטות רוב שעות היום ועושים שטויות בלילה, נוסעים לחו"ל עם ההורים, נעים בחבורות לאילת ולכנרת ועושים שם דברים שיצטערו עליהם במעלה השנים, ובעיקר נמצאים עוד קצת במסכים הקטנים והגדולים – יש בני נוער מובחרים שעושים משהו אחר לגמרי בימי החופשה הגדולה.
להמשך קריאה »
לרפואת משה נוסבאום בן שרה
ששמעתי שמשה נוסבאום חולה במחלה שרק ראשי תיבות לה, ALS, חטפתי אגרוף לבטן. קודם כי משה, מושיק, הוא קרוב משפחה יקר של אשתי. שנית, כי פתאום כל המצב הזה התבהר – האטת הדיבור, הקושי, פתאום זה קיבל שם. לפתע כל מי שהשתמשו בסימנים הניכרים לעין של ראשית המחלה כדי להקניט את נוסבאום חזרו בהם. כאילו קודם זה היה בכוונה. כדאי לזכור את זה גם לאנשים אחרים, עם בעיות אחרות. וחוץ מכל אלה, זו בומבה לבטן כי אני מכיר את המחלה לא רע, וראיתי איך היא יכולה להתקדם, המנוולת.
להמשך קריאה »
מספיק להחביא את זה: שלישייה לראשות הממשלה
ישבתי מול הטלוויזיה לראות מה נותנים. פתאום הודיעו – בחירות. לקחתי את השלט, נפרדתי ממנו לארבעה חודשים, הסברתי לו שזה לא הוא, זה אני, לא יכול לסבול יותר טרחוני בחירות, והשלכתי אותו אל מי היאור, שעל גדותיו נמצא בית האביב שלי. פגעתי בפרעה בטעות.
להמשך קריאה »
תנו לחיות
השנה שנת שמיטה. האדמה נעזבת לנפשה לשנה, לחדש כוחה, וכל מה שצומח עליה מופקר לכל המעוניין. מנהג יפה של פעם שאני לא ממש משוכנע שבא בעיתו השנה. כי השנה קרו שני דברים במקביל. האחד, היתה שנה ברוכת גשמים, החיטה עלתה יפה, מלאו אסמינו בר. אפילו הספיקו לקצור לפני שהחבר'ה מהבלונים התארגנו על הליום ושרפו את היבולים. נפלא.
להמשך קריאה »
בסוף יהיה תותים
אפשר להחזיר את השפיות לרחובות – כל מה שצריך זה משטרה חדשה • דין המדורות כדין הזיקוקים – וזה לא עניין של שמאל־ימין • ואני ראיתי דו־קיום בקלנסווה – אבל פחדתי מכדור.
להמשך קריאה »
קשה לקבל סטירה כשהעם צופה
"מדד ישראל" יורדת מהמסך – הספד ומסקנות • הנתונים שמבשרים את קיצה הבלתי נמנע של הממשלה הנוכחית יותר מכל ספין • הגיע הזמן שיניחו לנו למות בכבוד • ודי לזיקוקים.
להמשך קריאה »
אידר
הנה מסתיימות שלוש שנים של שגרירנו ברומא דרור אידר בתפקיד, והוא אוטוטו חוזר ארצה. איזו כהונה מדהימה האיש הזה נתן. איני מכיר כמובן את כל שגרירי ישראל בכל בירות החלד, ובטוח שעוד שגרירים עושים תפקידם נאמנה, אבל דרור אידר הביא רמה שלדעתי מעולם לא נראתה, וספק אם תיראה.
להמשך קריאה »
זלנסקי
קורקינטים
עוד ילד נהרג על קורקינט. שובר לב. כמובן שלא פירסמו את הנתון המכריע בסיפור, קסדה או לא? ולמרות שאיני יודע את התשובה, אני שם את הז'יטונים שלי על לא. הוא לא חבש קסדה. למה ? כי הוא רכב על כלי שבכלל אסור לו להיות עליו, אז על קסדה יקפידו איתו? ברור שלא. עכשיו המשפחה שבורה, למה נתנו לו? למה לא ידענו להגיד לא? תנחומיי הכנים. טרגדיה נוראית של קריסת הסמכות ההורית והיעדר אכיפה של המדינה.
להמשך קריאה »
מודי
בשנותיי הארוכות בתכנית הבוקר פגשתי וראיינתי את מודי הרבה פעמים. הוא אחד מכמה ממש בודדים שלמראה שמם ברשימת האורחים בערב קודם, כבר חיכיתי לבואו. ידעתי, לא משנה על מה נדבר, יהיה לי מעניין, האיש מולי הוא שחקן פינג פונג תקשורתי מיומן, השיחה תזרום, הידע עמוק, השפה עשירה, הקול נעים ומוכר, הניגון בדיבור שייך רק לו, איטי ומתפנק כזה, תמיד בחיוך.
להמשך קריאה »