מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.
חרדת
מחלה קשה תקפה את החברה הישראלית, חַרֶדֶת שמה. החרדה מהחרדים. כל היום מספרים לנו איך בעוד כמה שנים החרדים ישתלטו על המדינה בכוח מספריהם הגואים, איך כל מערכת החינוך תהיה חרדית, איך נהיה עניים, נחשלים, קנאים, ואיך כל הכוחות הנאורים יעזבו וישאירו לנותרים עזובה ופיגור.
להמשך קריאה »
דרוש: חוק לאיכות חיים
שר המשפטים יריב לוין אמר השבוע שאחת הסיבות שצריך להחליף שופטים בבג"ץ היא שיהודים לא מעוניינים לגור ליד ערבים בגליל, וצריך שופטים שיבינו את זה ולא יכפו חיים משותפים שגורמים לעזיבת היהודים.
להמשך קריאה »
בינה
הבינה האנושית שלי עסוקה הרבה בימים האלה בבינה המלאכותית ובהשלכותיה הקרובות והרחוקות. אם חשבתי עד לפני שבוע שהעבודה שלי לפחות מוגנת, בא היישום החדש של הבינה, הרדיו GPT, שמשדר בקול אנושי לגמרי תוכניות עם תוכן מלאכותי, עשוי על ידי הבינה, ואוזן לא תבחין. כוכב ההסכתים האמריקני ג'ו רוגן שידר לפני כמה ימים תוכנית שלמה שיצרה בינה שסינתזה את קולו על סמך טקסטים שהוא עשוי לומר, וזה היה לגמרי הוא. עוד מעט אני בחוץ.
להמשך קריאה »
מכתב לילדה בעזה
בלילה, בעודי מנסה לישון וממתין לאזעקה שתשלח אותנו לממ"ד, באה לי בדמדומי החלום בתו של הג'יהאדיסט שחוסל בעזה עם משפחתו. ראיתי אותה לרגע בחדשות, מחזיקה איזו תעודת בית ספר, מבט גאה על פניה, כמו ילדים בכל העולם, כמו הבנות שלי. פניה נחקקו בליבי. שאלה אותי "לֵיש?" – למה? למה שלחתם טייס שישגר טיל אל מיטתי בלילה ויחסל אותי ואת חלומותיי?
להמשך קריאה »
שעה עם גנץ
לא תאמינו מה קרה לי השבוע. אני לפחות לא האמנתי כשקיבלתי שיחת טלפון שהזמינה אותי לשיחה אישית עם בני גנץ, האיש מהסקרים המחמיאים. הסכמתי, ובליבי כבר נערכתי לומר "לא" לשפע ההצעות שיעתיר עלי הגנץ.
להמשך קריאה »
מאי
ברכות חמות לשרה החדשה לקידום מעמד האישה, מאי גולן, לרגל אישור מינויה. אמנם הטקס בכנסת היה מחזה דוחה במיוחד, אבל אף פעם לא מאוחר מכדי לתקן רושם רע מצטבר.
להמשך קריאה »
אידוי
להמשך קריאה »
משואות או לא להיות
מה שמחתי לראות את רשימת משיאי המשואות השנה. אחרי כל הדיבור שהיה קודם, דיבור מאוכזב מראש, הגיעה רשימת המכובדים והמכובדות שיעמדו בהר הרצל, רועדים מקור, וליבי התחמם.
להמשך קריאה »
ימני
לפני יותר מעשור, לקחתי את תרמילי, ארזתי כריך לדרך, והלכתי מביתי, מארצי וממולדתי האידאולוגית, השמאל, לימין, אותו תיעבתי רוב חיי, ביטלתי, השתקתי. עברתי כי הבנתי שיש אמת שיותר רלוונטית בשבילי בימין מאשר בשמאל.
להמשך קריאה »
עדיף לחלק ממתקים
אני נגד חסימות כבישים, מכל סוג, בכל זמן, מכל סיבה. בעיניי חסימת אדם בדרכו ליעדו היא גזל ברמה הכי פשוטה, גזל של זמן, של הזכות לתנועה חופשית, של מצב הרוח. לא ייתכן שאזרח, או אלף אזרחים, מחליטים שבגלל שלוחץ להם משהו פה או שם, הם עוצרים אזרחים אחרים מלהגיע לביתם, לעבודתם, לבית החולים, לביקור הורים. מי שחוסם לא מבין שברגע החסימה הוא עצמו חוסם את עצמו מלהגיע ללב הנחסם, ומייצר בשניות ספורות זעם כה רב, שהופך את המטרה שעבורה ירד האזרח המודאג אל הכביש למִשנית, ואת השנאה הגולמית לשליטת האירוע.
להמשך קריאה »
עבדים בזמן הזה
עוד המילים "עבדים היינו, היינו, עתה בני חורין, בני חורין" מתנגנות על השפתיים, כדאי שנקדיש דף עיתון שלם לעניין הזה של עבדות בזמן הזה, כדי שלא נאמין לשנייה למילות השיר האהוב, ונחשוב לרגע שהעובדה שיצאנו ממצרים גאלה אותנו מהמצב הנפשי של עבדים וּשְפָחוֹת. פחות. לא יודע מה בחייכם מעיב על שמחת החירות – אדווח ברשותכם על עולמי הקטן מעולמה של נמלה, ואולי תמצאו בו הד לעולמכם הרחב מני ים.
להמשך קריאה »
תופעת החרמות
מותו הטרגי של הילד המתוק אלרועי בן שבת, שלא עמד בסבל שגרמו לו "חבריו" המחרימים, הציף לרגע – ולא יותר – את נושא החרמות. ואני ממשיך לחשוב שלנוכח כמות המוחרמים והמוחרמות, שחייהם משתנים לעיתים לתמיד, ולעיתים גם מסתיימים טרגית, אין ברירה אלא לנקוט פעולות קשות בעקבות התופעה המחרידה.
להמשך קריאה »