הממשלה אישרה השבוע הקמה של 4,000 מקומות כליאה נוספים כדי לתת מענה למחסור החמור בתאים, שיכילו את כל הצדיקים שמאכלסים את החברה הישראלית.
לכאורה, החלטה טובה. המצב הנוכחי שבו אנשים שמגיע להם עונש הולכים הביתה, או בכלל לא נאסרים כי אין איפה לשים אותם, הוא מצב רע מאוד. ועם זאת, למרבה הצער ובניגוד למה שציווה בג"ץ, לא נעשתה שום חשיבה מעניינת על חלופות מאסר, שיהפכו את העונש העתיק והפרימיטיבי הזה לשיטת ענישה רק למעט עבריינים ממש מסוכנים לחברה, ונמצא משהו אחר לכל השאר.
בשבוע שעבר הייתי במקום מדהים ברמת הגולן, מיקום מדויק סודי לגמרי, חווה שיקומית המטפלת בבני נוער עבריינים מהקצה של הקצה של העבריינות. אלה חבר'ה שכל המסגרות אמרו נואש מלשלוט בהם, לתקן אותם, להכיל אותם. ואז, רגע לפני שהם נכנסים לבית סוהר לתקופות משמעותיות, ניתנת להם הזדמנות אחרונה. כדי להרוויח את ההזדמנות הזאת, הם צריכים קודם כל להגיע לבדם לחווה המתחבאת בעמק ירוק על הגבול. הם צועדים לבדם, מפוקחים מרחוק, 120 קילומטר ברגל, רק תרמיל על הגב, ישנים בשטח תחת כיפת השמיים, הולכים לבד כמה ימים טובים עד שמגיעים. כשהם מגיעים, הם פוגשים את בעל החווה, איש חינוך, טיפול וחזון, ואת צוות המדריכים שלא יעשה להם הנחה בכלום.
איך שהם מגיעים הם מתחילים לעבוד בחקלאות, עבודה קשה מבוקר עד לילה, ולצידה מעגלי שיח ושיתוף תכופים, כל יום יושבים מסביב למדורה ומדברים. בתוך כשלושה חודשים בני נוער שלמערכת היה ברור שאין להם עתיד חוץ מבמתקן כליאה, משילים מעצמם את נשל העבריינות וחוזרים לחיים חזקים, ערכיים, אופטימיים, נכונים להשתלב בחברה מחדש. ונחשו מה, הם מתגייסים, משתבצים לתפקידים משמעותיים בצה"ל, ומשם ממריאים לקריירות מפוארות. שלושה חודשים של תשומת לב, של משמעת ברזל, של אמונה בהם – והם בחוץ.
די כבר עם בתי הכלא. חווה כמו זאת שבגולן, ומיזמים אחרים לשיקום עבריינים, יכולים להחליף 83 אחוזים מהמאסרים בארץ, על פי נתון שהמצאתי הרגע. חלופת מאסר משקמת זולה פי 100 מכל בית סוהר חדש דנדש, כי אחריה אין חזרה לפשיעה, יש השתלבות בחברה. די לשים אנשים בכלובים – זה רע לאנשים, זה רע לסוהרים, זה רע לחברה. כבוד היועצת המשפטית לממשלה, קחי לך יום בגולן, אמסור לך את הנ.צ בפרטי, ותקבלי החלטה אחרת, אנושית, חברתית, כלכלית. כבר לא תולים אנשים, הגיע הזמן להפסיק גם לנעול אותם בכלובים, זה כמעט אותו דבר.
