שמעתי רעיון חזק, ואני משתף אתכם בו. בשדה הקטל של המסיבה בשדות רעים נותרו מאות מכוניות שרופות. מה נעשה בהן? הבנתי שעל פי פסיקתו של הרב יעקב רוז'ה, הסמכות העליונה בענייני קבורה בישראל, מכוניות שיש בהן שרידי אדם שלא ניתן להגיע אליהם צריכות להיקבר, כמו אנשים. לא מתווכח עם ההלכה. ובכל זאת, יש עוד כלי רכב רבים של המבלים שעומדים עדיין בשדה מפויחים, עדות אחרונה למה שקרה שם.
כתבה לי הקוראת מירי אורבך על מחשבה שעלתה בה, ואף התחילה להזיז אותה עם הגורמים האחראים. יש הזדמנות ליצור את האנדרטה הכי גדולה, הכי מרשימה, הכי עוצמתית, הכי מחרידה אי פעם. מונומנט שייראה מקצה הארץ עד קצה. צריך לקחת את כל שלדי המכוניות וליצור מהם פסל ענק, מכוניות מולחמות אלה לאלה עולות מהשדה שבו נשרפו השמיימה. ואם צריך לקבור חלק מהמכוניות האלה, אז אדרבא, הן יכולות להיות החלק התת-קרקעי של האנדרטה המטורפת הזאת. היסודות של המבנה העצום עשוי שלדי פח מעוותים, ואלי אפילו חלק תת קרקעי שניתן להשקיף עליו מבעד זכוכית משוריינת על פי הבור הגדול.
אחת האנדרטאות שהכי מדברות אלי בישראל היא זאת הניצבת בצומת בית ליד, המדרגות העולות השמימה ועליהן מטפסות 22 דמויות, כמספר הנרצחים בפיגוע שהיה בשנת 1995. יצרה אותו האמנית שרה קונפורטי בחכמת ידיה ודמיונה, והרושם שעושה האנדרטה הזאת נכנס ישר ללב. בזמנו לקח שנים לאשר לאומנית להקים את אתר ההנצחה יוצא הדופן הזה. עכשיו יש הזדמנות לפתוח במיידי מכרז בינלאומי בין האמנים המובילים בעולם, מה שגם יצור באזז הסברתי רחב וכיסוי תקשורתי שיספר את הסיפור דרך הגרוטאות ודרך האופן שהן יחוברו לקונסטרוקציה ענקית שתעמוד שנים קדימה. המודל שאני חושב עליו הוא המשוריינים בדרך לירושלים. עד היום אי אפשר לחלוף לידם בלי לחשוב מה עבר על נוסעיהם בדרך לשבירת המצור.
