ניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר טראמפ הסעיר את העולם מקצה עד קצה. בכל מקום בעולם, ממש כרגע, צעירים מקעקעים את דיוקנו עם שני פסי הדם על זרועותיהם. זאת הפכה להיות אמירה אופנתית, בדור שבו הדימוי החזותי חשוב מהמהות.
הצעיר סתור הנפש שחשב לחסל את הנשיא לשעבר ולעתיד לא ייכנס לדפי ההיסטוריה, אולי כהערת שוליים. אבל האופן שבו קם כבוד הדונלד והתעשת ייחקק לדורות, אם בכלל יש עוד דורות לפנינו.
העולם רוצה אדם קר רוח בדיוק במידה הזאת שינהיג אותו. זה העניין. אדם שלא עושה עניין גם מכדור באוזן. מנגב את הדם וחוזר למגרש הגולף. אדם שיש בו כוח חיים כה עז, עז מדי לעיתים, שגם הקדוש ברוך הוא מסדר את העניינים לפי טובתו. כי מול החולשה הרעיונית של המערב, של השמאל האמריקני, של הנשיא הדועך בשידור חי – צריך אחד שיורים בו, וכמו בסרט מצויר הוא קם וממשיך.
שנים תמכתי בטראמפ. זכיתי להיות מבוזה על ידי קולגות בתקשורת. אבל בסוף הקדנציה הראשונה שלו, עם כל סיפור הקפיטול שעד היום אני לא בטוח שבאמת הבנתי, התחוור לי שהוא גם איש מדהים וגם אדם חולה. אין לו גבולות בכלל, וזה רעיון לא טוב להיות בלי גבולות, כפי שהוכיח ביידן כשהסיר את הגבול של אמריקה והתיר ל־8 מיליון מסתננים להיכנס אליה ולשנות אותה לעד. אז חתכתי ממנו.
הבנתי שטראמפ גם גאון וגם נרקיסיסט, גם רב־אמן בהפעלת כוח וגם אדם ללא שום עמוד שדרה מוסרי. חשבתי שחסרונותיו עולים על יתרונותיו. אז חשבתי. ומצב העולם הולך ומידרדר, אמריקה שוקעת, סין פורחת, איראן מלבלבת, רוסיה מתעצמת, וחבורת השוטים המשיטה את ספינת יחסי החוץ של אמריקה מהסטייט דיפרטמנט עושה הכל הפוך. ושוב אני מתהפך, סטייק טבעוני שכזה.
רבים בעולם מחכים למוצא פי, שאאשר מחדש את מועמדותו של טראמפ ואסכים להצבעה עבורו. אז הנה – יש אישור. בהתחשב בחלופות, לאור ולחושך גודל המשימות שצריך לבצע ומהר, בלי התחשבות בהליכים נאותים, בתוך עולם מופרע שמאבד עצמו לדעת, לצערי הרב רק דונלד טראמפ יכול להושיע את המערב מעצמו ואותנו מצרינו. זה המצב. זה אישור חד־פעמי בלבד, טוב רק לבחירות האלה. אל תנסו להשתמש בו פעמיים, כי אעלה עליכם. והלוואי שהניסיון הזה לקפד את חייו יהיה האחרון, אם כי לא הייתי בונה על זה. הרבה מופרעים, הרבה נשקים, עוד נשמע מהם.