גראס

לא יודע אם אתם יודעים או זוכרים, אבל אני אחד מהאנשים שפעלו לפני יותר מעשור כדי להכשיר את הגראס לשימוש רפואי. הסרט שלי "גראס באישור רופא", לצד הפעילות שלי בכנסת, עשו הרבה למען הנושא הזה, שנראה לי בשעתו חשוב מאין כמותו.

חלפו שנים. ישראל נמצאת תחת ענן קנאביס סמיך. אני לא מכיר מרחב ציבורי שבו לא מריחים את החומר הזה. ויש הצדקות: הרבה פוסט־טראומה, הרבה מתח באופן כללי, מדינה שצריכה שאכטה להירגע.

ודווקא עכשיו, כשמזימתי צלחה, וגם אנשים שיש להם רישיון חוקי יכולים להשיג בקלות וללא פחד את הסם הקל הזה, מתגנב לליבי חשש כבד.

נראה לי שפתחנו יותר מדי. יותר מדי אנשים מעשנים וויד (ככה קוראים לזה היום), וודאי שהכמויות שהם צורכים מופרזות לגמרי. אני שומע על בני עשרה רבים שמעשנים קבוע ולא יודעים שעישון מתחת לגיל 24, הגיל שבו המוח מפסיק להתפתח, מביא לתוצאה מרה במיוחד – ירידה קבועה לכל החיים של 8 נקודות איי.קיו. זה לא מעט. בבתי הספר לא מדברים על זה, זה מנורמל לגמרי, ודור שלם או מחציתו נהיים טיפשים בגלל מחדל הסברתי קשה (עוד אחד).

ואלה לא רק בני טיפש עשרה. גם צעירים רבים, המונים, אימצו את העישון כהרגל קבוע לחיים, מבוקר עד ליל. לא רק בסוף שבוע, לא רק קטנה בערב, אלא מהבוקר. וההשפעות ניכרות בכל.