הסכם

יושב לו אדם, נגיד אני, באולפן, וכבר שומע – איך מסיימים את המלחמה הזאת? מה מתווה היציאה? וכל אמירות קצרות רוח מסוג זה. ואני אומר- את המלחמה הזאת לא מסיימים אלא בהסכם כניעה מלא, שמבטיח לנו שלום לדורות קדימה, וגם נסיעות בקיץ לאיספהאן לקניות בשוק. אז הנה ההסכם שניסחתי בעצמי, מציע לכל מי שעוסק בעניין להעתיק, לשימוש עתידי, כלומר לעוד כמה ימים כשהם יפלו על הברכיים הגרומות שלהם.

הסכם סיום עוינות והכרה בין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין מדינת ישראל.
נחתם בין ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין ממשלת ישראל.
מבוא: הסכם זה ייכנס לתוקפו רק בתנאי שכל החטופים חוזרים הביתה, ללא תנאים וללא כל מחיר.

סעיף 1: הפסקת תוכניות הגרעין והטילים
איראן מתחייבת להפסיק באופן מלא ומוחלט כל פעילות הקשורה להעשרת אורניום, פיתוח, אחזקה או תכנון של נשק גרעיני. היא תפרק את כל המתקנים הקיימים בפיקוח ישראלי, תעביר את מלאי החומר המועשר למדינה שלישית ניטרלית, ותאפשר ביקורת פתע בכל זמן. כמו כן איראן תשמיד את כל מלאי הטילים ארוכי הטווח שלה באירוע פומבי בנוכחות צמרת צה"ל ובהפקת מירי רגב.

סעיף 2: הפסקת כל פעולה עוינת כלפי ישראל
איראן מתחייבת לחדול לאלתר מכל מימון, הכוונה, הפעלה, חימוש או תמיכה ישירה או עקיפה בכל ארגון או יחיד הפועל נגד אזרחי מדינת ישראל או ריבונותה.
חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, החות'ים ואחרים יוסרו מרשימת השותפויות האסטרטגיות והמשטר באיראן יתמקד בעניינים שלו, אם עוד יש לו כאלה.

סעיף 3: הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית וריבונית
איראן מכירה בזכות ההיסטורית והמשפטית של העם היהודי למדינה ריבונית במולדתו, מכירה במדינת ישראל כמדינה יהודית וחברה לגיטימית במשפחת העמים. איראן מכירה בעובדה שאין על ישראל.

סעיף 4: פיצויים על נזקים
איראן תעביר לישראל, בקרן בינלאומית ייעודית, סכום שנקבע על ידי ועדת מומחים לפיצוי על הנזקים שנגרמו לישראל בעקבות פעולות איבה ישירות ועקיפות מאז 1979, כולל שיקום אזורי עוטף עזה, הגליל והמרכז. הסכום ההתחלתי: 75 מיליארד דולר. במזוודות.

סעיף 5: פתיחת ערוצי פיוס ודו-קיום
בתום שנה מהשלמת הסעיפים 1–4, ייפתחו ערוצים אזרחיים, אקדמיים ותרבותיים בין העמים, מתוך מגמה ליצור שיח חדש באזור המבוסס על כבוד, ביטחון וחיבה הדדית. יוחלפו מתכונים בין הצדדים לשביעות רצון כולם.

זה ההסכם שלי. אם יש לכם יותר טוב מוזמנים לכתוב אותו על הקרח.

איור: משה בנימין