רדיו

רדיו הוא אהבת חיי, מאוהב מגיל 12 עד היום, ללא כל ירידה בתשוקה. היה לי הכבוד לשרת בגלי צה"ל כחייל ובעיני עשיתי שירות משמעותי מאד שתרם למורל של החיילים ושל האזרחים בימים לא פשוטים של מלחמת לבנון. התחלתי כקריין פשוט, התקדמתי למגיש תכניות, עשיתי את מצעד הפזמונים, ארבע אחרי הצהריים, לא רוצים לישון ועוד. כשהשתחררתי אחרי שירות של ארבע שנים וחצי, נשארתי בגל"צ כאזרח עד עצם היום זה, והגשתי יומני חדשות, תכניות אקטואליה, שיחות מאזינים, משחקי רדיו, תכניות שיח כמו "המילה אחרונה" ומעל כולן "מה יש".

היו לי שותפים נהדרים לדרך שלי ברדיו, שירה גרא ויעקב אילון שהיו מורים שלי, ארז טל שהיה שותף שנים רבות, קובי מידן, אורי אורבך ז"ל, ג'קי לוי,  שרון קנטור, עינת נתן, ועוד רבים. זכיתי.

כשהתחלתי לשדר הייתי אחוז פחד מיקרופון, ולקח לו הרבה זמן זמן להתפוגג לגמרי, אבל במשך השנים הצלחתי להרגיש מול מיקרופון נוח כפי שאיני מרגיש בשום מקום אחר. היום אני מחזיק באולפן ביתי קטן ממנו אני משדר כל יום את "השיח".

לחיצה על התמונות האלה תיקח אתכם לדוגמיות ששרדו מהתכניות האלה.