פורים

מרוב דיסוננסים המוח שלי רותח. מצד אחד נרשמה השנה עלייה חסרת תקדים בהזמנת תחפושות של חיילים במגזר החרדי, ומצד שני על הכביש במאה שערים השתרעו צעירים שזעקו "נמות ולא נתגייס". אגב, ניתן לשלב בין השניים, גם להתגייס וגם למות, כפי שלמדו מאות משפחות בישראל מאז השבעה.

אבל נעזוב לנפשם את כפויי הטובה האלה, המודחים, המוסתים, החוצפנים. יום יבוא, נאום ה', והם יתפכחו. עד אז מה שמעניין אותי הוא חזרתן של תחפושות החיילים. אין מוצדקת ממנה. למעשה, איני יכול לחשוב על תחפושת יותר ראויה השנה מלבוש טקטי מלא של חייל בחאן יונס או בשיפא.

היו שנים שבהן כבר לא ראית חייל אחד לרפואה ברחוב בפורים. כל חג ואופנותיו, והנה למרבה הצער, מדי הזית חזרו. אלא מה? כשאני הייתי ילד והתחפשתי לחייל – תכף פירוט מלא – זה היה במיוחד בשביל לשאת אקדח קפצונים או רובה פיקות, והשנה זה מוקצה מחמת התחשבות, ולמרות שיש חנויות בודדות שלא ויתרו על מכירת הסחורה הזאת לציבור, הסנקציות החברתיות על מבהילי הציבור לשווא הן די חריפות. במו עיניי ראיתי אמא וילד שרכשו אקדח קפצונים, וחטפו על הראש מחצי שכונה מייד כשנשמע קול הנפץ הרפה הראשון שהנפיק הקפצון.

גדלתי בבית שבו הפרוטה לא היתה מצויה בשפע. לכן מחזרנו תחפושות. היטב זכור לי רצף של שלוש שנים שבהן התחפשתי לחייל באותה תחפושת עצמה, ורק הסמל על הכובע והדרגה הוחלפו כדי שזה לא ייחשב בדיוק אותו דבר. שיאו של אירוע המיחזור ההמוני הזה היה כשהתחפשתי לרב־אלוף בחיל החימוש. למזלי כי רב, חליתי באדמת בפורים ההוא, ויכולתי רק להשקיף מהחלון בקומה השנייה על החברים המחופשים ולנופף להם בתפארת המדים שלי, בלי שראו מהו הסמל על כובע המצחייה הצה"לי ומהי הדרגה. למזלי נתתי קפיצת גדילה אחרי חג הפורים ההוא, והמדים כבר לא עלו עלי בפורים הבא. לרוע מזלי, קיבלתי אז תחפושת שבת־דודי גדלה ממנה, כיפה אדומה, ולמבוכה לא היה גבול.

ועכשיו שוב כולם חיילים. ככה זה. אוכלים חרב. אבל יפה בעיניי שגם מתלבשים כחיילים, אבל גם מתחשבים בחיילים ששבו משם הלומי קולות נפץ ומראות זוועה ומשתדלים לחסוך מהם את הקולות בחג. ושנזכה שזה יהיה הפורים האחרון שבו ילדים מתחפשים לכוחות הביטחון ובשנה הבאה נתחפש למנהיגים שהביאו את השלום, משני הצדדים.

סורי, כנראה שתיתי עד־דלא־ידעתי להבדיל בין דמיון למציאות במזרח התיכון.

פורים
מצד אחד נרשמה השנה עלייה חסרת תקדים בהזמנת תחפושות של חיילים במגזר החרדי, ומצד שני על הכביש במאה שערים השתרעו צעירים שזעקו "נמות ולא נתגייס", איור: משה בנימין