אברי גלעד - פוסטים

מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.

המסר של קורבנות המלחמה

כמה "זיכרונם לברכה" חדשים יש לנו השנה. כמה צעירים וצעירות הקדימו את הוריהם, סביהם וסבותיהם ונטמנו באדמת הקודש הזאת טרם זמנם, חלקם בחלקים, ורוחם מרחפת מעל לשבוע הזיכרון הלאומי ומבקשת מאיתנו: עשו שלא נהיה קורבן שווא.
להמשך קריאה »

מי יהיה המנהיג הבא?

רבים פונים אלי ושואלים: מי ינהיגנו? נראה שאין כרגע אף אדם שראוי לאמוננו. מסכים. כרגע לא, עד הבחירות חייבים למצוא אדם או חבורת אנשים שיוכלו להוליך את עם ישראל ממפלה לניצחון, להחזיר את הביטחון לדורות, לשקם את מעמד ישראל בעמים, לטוות מחדש את הקשרים שנקרעו בינינו בשנים של הפרדה ותעמולת שנאה.
להמשך קריאה »

אחריות

אלוף אהרון חליוה היקר, קיוויתי שלפני מכתב נטילת האחריות שלך תדבר איתי ונתאם את הכל יחד. אבל מכיוון שלא דיברנו מעולם, כנראה כרגע זה לא הזמן הנכון, ואני לוקח על זה אחריות.
להמשך קריאה »

חורים בבני חורין

בין כל הדעות שנשמעות מכל עבר על המתקפה האיראנית שכשלה, יש לי גם משהו להגיד. קודם כל, הוכח הפעם שמודיעין והכנה עובדים. כשאנחנו יודעים מה עומד להתרחש ומקבלים זמן להתארגן, אנחנו הכי טובים בעולם. תשעים ותשע הוא הציון שקיבלנו במבחן הזה, כמספר אחוזי היירוטים המוצלחים. זה לעומת הציון אפס עגול ואדום שהבאנו בבוחן הפתע של 7 באוקטובר.
להמשך קריאה »

לשיר

אם אתם חברים שלי, אתם בוודאי יודעים שאין מזמינים אותי לערבי שירה בציבור. אני לא אוהב לשיר, ולכן גם אם יש לכם ערב קריוקי בבית – אל תטרחו להודיעני. לא אבוא. ולמה איני אוהב לשיר? כי אני לא יודע. אמנם ניחנתי באוזן מוזיקלית־למחצה, אבל הקולות היוצאים ממני בשעת רינה אינם מתאימים למאכל אדם. אז ויתרתי – לא שר, מקסימום מדבר בקצב. אפילו הקלטתי כמה שירים שבהם אני מדבר את הטקסט, ספק שר פה ושם, אבל ממש לשיר – זה לא.
להמשך קריאה »

אם לא יאהבו אותנו שלפחות יפחדו

יום אחד נמצא את עצמנו לגמרי לבד. אי קטן של יהודים בלי אף חבר בעולם, בלי מעצמה שפורסת עלינו חסות, בלי מדינות שרוצות בקרבתנו, בלי ציבורים שמתפללים לשלומנו, בלי ארצות שמספקות את צרכינו, שולחות את מזוננו ונשקינו, בלי אף יעד שבו אנחנו רצויים כתיירים. היום הזה, מכובדיי הקוראים, אינו דמיון – הוא ממש פה, מעבר לחג הפסח. אז יצאנו מעבדות לחירות, הפעם נצא מחירות לבדידות.
להמשך קריאה »

פורים

מרוב דיסוננסים המוח שלי רותח. מצד אחד נרשמה השנה עלייה חסרת תקדים בהזמנת תחפושות של חיילים במגזר החרדי, ומצד שני על הכביש במאה שערים השתרעו צעירים שזעקו "נמות ולא נתגייס". אגב, ניתן לשלב בין השניים, גם להתגייס וגם למות, כפי שלמדו מאות משפחות בישראל מאז השבעה.
להמשך קריאה »

המבדיל בין קודש לחול

אמר הראשון לציון, שהתמנה לתפקידו בסגנון המקובל במשפחת יוסף: אם תגייסו אותנו בכפייה, נעזוב את הארץ. ומייד עלתה בדמיוני הטיסה עמוסת האברכים הנוחתת באיזושהי מדינה שמוכנה לקלוט פליטי גיוס חסרי תועלת, והמוני חרדים לעצמם יורדים מהמטוס ומתפזרים בפזורה.
להמשך קריאה »

חשבתם איפה תהיו ביום הדין?

איפה אתם בליל הסדר? אתם בטח כבר יודעים. ואיפה אתם ביום הדין? אין לכם מושג. חבל. כדאי לדעת דברים כאלה כדי לשרוד.
להמשך קריאה »

כך ננצח את הרוע ברשתות

עשרות אלפי ילדים וילדות, אולי מאות אלפים, ייתכן שמיליונים, נחשפו במלחמה הזאת לסרטונים ולדימויים נוראיים שהופצו בכוונה בטיקטוק, בטלגרם ובשאר הפלטפורמות.
להמשך קריאה »

כך ננצח את הרוע ברשתות

נרקיס

שובן של ההפגנות לקפלן הוא דבר נורא בעיניי. לא שאיני מבין את הרגש, אבל בעיניי זה ממש לא הזמן. נכון, נתניהו אומר בריש גלי שאין בכוונתו לא להתפטר ולא ללכת לבחירות, אלא רק בעוד כמה שנים. אבל עם כל הכעס על המשך התרכזותו רק בעצמו, תמיד רק הוא במרכז, לו הדבר תלוי בי ההפגנות יכולות לחכות עד סוף המלחמה, בתקווה שאכן יהיה למלחמה הזאת סוף טוב.
להמשך קריאה »