מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.
מה למדתי מתקרית הטלוויזיה שלי
סערה פקדה את חופי השבוע. אולי שמעתם עליה, סביר יותר שלא. בחיים שלי היא נכחה כיממה, וחלפה. הנה מה שהיה: בערב של הטבח בילדי מג'דל שמס שידרתי תוכנית בערוץ 12. דובר צה"ל, חברי היקר דניאל הגרי, הגיע לכפר מוכה היגון ופרסם הצהרה.
להמשך קריאה »
בואו ניפרד, נעשה את זה יפה
מערכת היחסים הזאת מיצתה. כבר זמן רב אנחנו מרגישים שאנחנו ביחד רק בגלל הנוחות, רק כי אין מקום אחר לעבור אליו. אבל הבה נודה על האמת, זה לא יכול להימשך. ניסינו, הלכנו לגישור, לפישור, התגמשנו, אבל כלום לא צלח. זה רק הולך ומתרחק, וחייבים לקבל החלטה אמיצה. להיפרד. ילך כל צד לדרכו, וגם אם חייבים להמשיך לגור יחד, ינהל כל צד את ענייניו בעצמו, ובהצלחה.
להמשך קריאה »
המנהיג שהמערב צריך עכשיו
ניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר טראמפ הסעיר את העולם מקצה עד קצה. בכל מקום בעולם, ממש כרגע, צעירים מקעקעים את דיוקנו עם שני פסי הדם על זרועותיהם. זאת הפכה להיות אמירה אופנתית, בדור שבו הדימוי החזותי חשוב מהמהות.
להמשך קריאה »
ג'ו, לך הביתה
כבוד הנשיא ביידן דוהר במהירות שיא במורד המגלשה הקוגניטיבית. חדי העין הבחינו בכך מזמן, אבל זכו לקיתונות של ביטול מצד בעלי העניין שחפצו בכך שיישאר במשרתו.
להמשך קריאה »
יש פתרון לבעיית הכטב"מים
לא מדברים על עוד קונספציה שמוטלת מתה על הרצפה: התפיסה שלפיה רק אנחנו שולטים באוויר בעזרת חיל האוויר שלנו. להם יש יבשה וקצת ים, אבל השמיים הם שלנו. והנה, בזמן קצר ביותר התחילו לזמזם בשמיים כל מיני כלים אוויריים בלתי מאוישים, רחפנים וכטב"מים – בנחילים. ומיום ליום הם משתכללים, מסגלים לעצמם יכולות נשיאת תחמישים, עולים גרושים ובאים בהמונים.
להמשך קריאה »
הימין האירופאי הוא הזדמנות לישראל
נפל דבר בצרפת. ואני לא מדבר על צרפת עצמה, שנפלה כפרי בשל לידי האסלאם הרדיקלי, הקולוניאליסטי, הרצחני, הדוחה את כל נימי הנשמה.
להמשך קריאה »
עכשיו גם צה"ל הוא אויב?
הכירו מילה חדשה שהמצאתי בעצמי במעבדה – אִיוּב – שהיא הטקטיקה של הפיכת מישהו או משהו לאויב, ללא סיבה אמיתית. כי כשמדברים על "מכונת הרעל" מדברים בעצם על מנגנון שכל הזמן מחפש את מי ניתן להפוך לאויב, לטפול עליו האשמות, לייחס לו מזימות, לקרוא לו בשמות, להשניא אותו ולהוציא דיבתו רעה ברשתות, בלי קשר ישיר למציאות.
להמשך קריאה »
אחרי הבחירות נהיה עם הבחירה
כמה נרגעתי עם פרסום דבר הפעולה לשחרור ארבעת החטופים. גם שמחתי כמובן, שמחה מהולה בצער על כל אלה שנשארו שם ועל אלה שלהם כבר לא תועיל שום פעולה לשחרורם. אבל הרגיעה שירדה עלי לכמה שעות היתה שווה הכל. ההבנה העמוקה שאנחנו טובים, מעולים, הכי מובחרים בעולם כשאנחנו רוצים. כי בזמן האחרון, כשהכל הולך ומסתבך, עלה בי החשד שכל מה שראינו אחרי 7 באוקטובר היה מחזה שווא, פטה מורגנה. הזיכרון של חברה שלמה קמה ומוציאה מעצמה את הדבש אשר בה, ומתארגנת, ותומכת, ונלחמת, אולי היה זה חזיון תעתועים.
להמשך קריאה »
עשן
מדברים על יתומי המלחמה, ולא מדברים על היתומים בהשהיה של כל הלוחמים שהתחילו לעשן במלחמה ושימותו רק בעוד שנים, כתוצאה מהפיתוי להתחיל או לחזור לעשן בגלל הלחץ. כתבתי פה כבר על קצרי הרואי שחשבו שהם עושים טובה ללוחמים וחילקו פאקטים בלי חשבון, ובפועל הפעילו את מנגנון ההשמדה העצמית של כל אלה שהתפתו לראות בסיגריה חברה טובה לשעת צרה והמתנה.
להמשך קריאה »
יתומים מהגנה
ותימלא הארץ שכול. בכל יום "הותר לפרסום". תמיד כשמגיעה ידיעה כזאת אני נדרך: מהו היקף מעגל הנפגעים? רק הורים? אחים? ילדים? ולא שמותר לדרג, אבל יתומים זה הכי גרוע. למה? כי הם יישאו את הכאב הכי הרבה זמן, האובדן ישפיע על חייהם באופן העמוק ביותר – והתגמולים שהם מקבלים מהמדינה הם המעליבים ביותר.
להמשך קריאה »
כל הסיבות לפסילת התובע בהאג
יש לי כמה הערות לגבי החלטת התובע בהאג להגיש כתבי אישום נגד ביבי וגלנט, ובהמשך נגד כל ישראלי שעדיין מסתובב חופשי. ראשית, איך אדם בעל השם כרים קאן (חאן) יכול לתבוע יהודים? באיזה עולם אדם מוסלמי, כל מוסלמי, יכול להשתמש במשפט כאמצעי במאבק הכלל־אסלאמי במדינת היהודים, ושזה יהיה מקובל על מישהו? מבחינתי, כרגע אין דבר כזה מוסלמי הגון, מצטער, לא בכל הנוגע לישראל וליהודים. לכן מראש האיש פסול בעיניי מלכהן, ואין לקבל ממנו דבר. ניגוד עניינים מובנה.
להמשך קריאה »
מכתבי נופלים
אחת התופעות הכי משוגעות במלחמה הזאת היא החשיפה של מכתבי נופלים לפני לכתם אל מותם. כבר בעבר פורסמו מכתבים כאלה, אבל הפעם הכמות והאיכות עולים על כל מה שהיה אי פעם בתולדות מערכות ישראל.
להמשך קריאה »