גורו לכם אנטישמים, חולו שונאי ישראל, תראו את הסרטונים של טייסי חיל האוויר חסים על חייהם של אנשים בלתי מעורבים ודוחים ומבטלים פגיעות בבתים של בני עוולה, כי עובר אורח ברחוב יכול להיפגע בגלל משהו שהוא לא עשה. תראו איך נראה הצבא הכי מוסרי בעולם.
כן. שייתקע לכם בגרון המשפט הזה, שתנסו לעוות אותו ולהשחית אותו ולספר סיפורי כזב ובדותות על מי ומה הוא צבא הגנה לישראל. הסרטונים מספרים את האמת. לאף צבא אחר בעולם מעולם לא היתה רגישות כזאת גבוהה לחיי אדם, גם כשהוא אויב. בצבאות אחרים בעולם, כולל חברנו הטוב הצבא האמריקני, יש סטנדרטים אחרים. לא עושים עניין מחפים מפשע. מורידים סיטונית.
התרגשתי כששמעתי את השיחה של הטייס עם מגדל הפיקוח על הילדים שמסתובבים ליד הבית המיועד לשיטוח מהאוויר בעזה, ופקודת ביטול להפצצה מגיעה, מרגיעה. הילדים לא נפגעו. נשארנו בני אדם. צה"ל אינו רוצח ילדים כפי שטען שוב ח"כ טיבי, תועמלן האויב בכנסת ישראל, גם כשכבר הוכח שהילדים שנהרגו נפגעו מפצצת ג'יהאד. הפלשתינים הם שרוצחים את ילדיהם, וזה קורע לב. מיום שערביי ארץ ישראל בחרו בדרך המאבק האלים נגד העם היהודי, ועד היום שבו ירפו מהמאבק הזה, כל מוות מיותר נזקף לחובתם, לא משנה מי ירה. העובדה שהערבים שחיו בארץ הזאת לא הסכימו לקבל מציאות משתנה ולראות מה תביא בכפיה עבורם, אלא בחרו באלימות, ושחלק מהם עדיין עושים את זה, זאת הבעיה. הם הכריחו אותנו להתמקצע במלאכת המלחמה, וגם מייללים על התוצאות. וכל זה לא אומר שתמיד המוסר הצבאי שלנו במיטבו.
איני יודע אם העדויות על מה שקרה ב־48' במקומות שונים, למשל בכפר הערבי טנטורה, נכונות. יש כל מיני דעות, ובהחלט יכול להיות שבאקלים ההוא, של שנייה אחרי מלחמת עולם איומה, ושל פוסט־טראומה קולקטיבית, גם על היהודים השתלטה אכזריות, בהמיות, וגם הם איבדו צלם אדם – טבחו, התאכזרו. וגם היום יש שיורים ירייה אחת יותר מדי, גם כשהאויב מנוטרל. אבל כצבא, כחברה, אנחנו כבר לא ב־48'. ומעל העיוותים הנוראיים, שתמיד יהיו, ושצריך לשפוט בחומרה, טס מטוס שרואה ילדים ונוצֵר אש. זה מי שאנחנו באמת.
