מאי

ברכות חמות לשרה החדשה לקידום מעמד האישה, מאי גולן, לרגל אישור מינויה. אמנם הטקס בכנסת היה מחזה דוחה במיוחד, אבל אף פעם לא מאוחר מכדי לתקן רושם רע מצטבר.

כבוד השרה, איני יודע מדוע לא שירתת בצה"ל. באת מרקע מסובך, בת יחידה לאם יחידנית חולה, ואני מניח שהיו סיבות טובות לזה שלא התגייסת. האם הן היו מספיק טובות? אני לא שופט. האם תהליך החזרה בתשובה שלך היה אמיתי מספיק כדי לנפק לך פטור? איני בוחן כליות ולב, ובכל מקרה אני לא חושב שאמונה דתית היא סיבה לאי־שירות. אבל כל זה מים תחת הגשר, וחבל שחברת הכנסת בן ארי בחרה להטיח בך את עברך הלא מחמיא ביום חגך.

אבל, מאי – אין שום הצדקה לדיבור האלים שיוצא לך מהפה, כמו למשל לקרוא לבן ארי באותו הדיון "אישה עלובה, צבועה, מנוולת ושקרנית", או כפי שהטחת בה לפני כחודשיים במליאה "את קוקוריקו שמקרקרת. הפה המטונף שלך הוא הפה המזוהם ביותר שיש במליאה". גברתי, קני מראה.

אני מבין שיש לך פתיל ממש קצר, שאפילו במיקרוסקופ המשוכלל במכון ויצמן מתקשים לראותו, ואני מבין שגדלת כחתולת רחוב והשחזת את לשונך בעימותים בשכונה – אבל כל זה נגמר עכשיו. קיבלת את הזדמנות חייך להיחלץ מהגורל שצפוי בדרך כלל למי שגדלה בשכונה דלה, למשפחה ענייה ובתנאים קשים. הנה, הגעת. עכשיו את צריכה לקבל החלטה אם את משתדרגת לשרה – או נשארת שורדת.

בדמיוני, מאי, את בוחרת לך מנטור/ית שכמו ב"גברתי הנאווה" לוקח אותך ומלמד אותך להיות ליידי. מנקה את התוקפנות ואת תגובתיות־היתר, ומלמד אותך להכיל ביקורת, להגיב בנימוס, לא להיגרר לפרובוקציות, להיות מעל לרפש ולא מתחתיו.

את מבינה, השרה גולן – את השרה לקידום מעמד האישה. בינתיים את מחריבה את מעמד הנשים, כי את מהווה דוגמה מחרידה לאיך מחזירים אותן עידנים לאחור על ידי אימוץ דפוסי התנהגות גבריים ירודים. נהיית הסמן הקיצוני לדיבור נגוע, לאלימות מילולית, לחוסר תרבות במובן העמוק שלה. ככה לא מקדמים את מעמד הנשים.

קחי דוגמה מנשים מהמחנה הימני שעשו משהו בחיים שלהן תוך שימוש ביכולות נשיות של תחכום, ראייה מערכתית ודיבור מפייס, והפסיקי להיות הגורם הראשי לאיבוד האמון הציבורי בליכוד ובנבחרותיו. קבעי לך פגישה עם עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר מארגון שורת הדין, היצמדי אליה לחודש – ותחזרי אחרת. כי ככה, ימייך בפוליטיקה ספורים. כבר עלית לביבי על העצבים.