יש לי כמה הערות לגבי החלטת התובע בהאג להגיש כתבי אישום נגד ביבי וגלנט, ובהמשך נגד כל ישראלי שעדיין מסתובב חופשי. ראשית, איך אדם בעל השם כרים קאן (חאן) יכול לתבוע יהודים? באיזה עולם אדם מוסלמי, כל מוסלמי, יכול להשתמש במשפט כאמצעי במאבק הכלל־אסלאמי במדינת היהודים, ושזה יהיה מקובל על מישהו? מבחינתי, כרגע אין דבר כזה מוסלמי הגון, מצטער, לא בכל הנוגע לישראל וליהודים. לכן מראש האיש פסול בעיניי מלכהן, ואין לקבל ממנו דבר. ניגוד עניינים מובנה.
שנית, כבר כתבתי כאן לא פעם ואולי פעמיים, כי הסרטונים של החיילים מעזה, כל הטיקטוקים שהעלו את המורל לשנייה וחצי בקריאות להרעבה, בחגיגות על השמדת תשתיות וכו', אולי באו לנו טוב כי הצדק איתנו, אבל לאויבינו הסרטונים האלה הם ראיות יקרות מפז. כי כאשר מנתקים אותן מההקשר – הן חומר מרשיע ביותר. כבר כתבתי, ואני כותב שוב, שיש לסגור בפקודה את הגישה לרשתות חברתיות של כל חיילי צה"ל ולשפוט בחומרה חיילים שמעלים תכנים שיכולים לשמש בידי אויבינו כנשק אסטרטגי למלחמה בנו. לחיילי צה"ל לא שמורה הזכות לביטוי עצמי בהיותם במדים.
שלישית – הממשלה הזאת, בהתנפלותה על בית המשפט העליון, המגן והשומר מפני תביעות בינלאומיות, כרתה את הבור שבו נפלה. אני לא חבר גדול של ביהמ"ש העליון, ואמתחתי מלאה בביקורת עליו, אבל המתקפה החזיתית, הפומבית, העקשנית, היא אחת הסיבות הבולטות לכך שקשה יהיה לטעון שכל הבעיות במלחמה מטופלות על ידי ביהמ"ש פה ולכן אין צורך בהתערבות חיצונית. או־הו, איך שגלגל מסתובב.
רביעית, צריך להפנים היטב – זה שהצדק איתנו לא אומר שזהו צדק שניתן לתקשרו אפילו לידידינו בעולם. דיבורים על מצור והרעבה עד ניצחון אולי נכונים, אפילו מוסריים, אבל לא עוברים בגרון כמעט לאף אחד בעולם. אמירות קיצוניות שאינן מגובות במעשים ונועדו לייצר תמיכה פנימית פוליטית, יכולות לגרום לזה שבסוף כל ישראלי יהיה מועמד למעצר עם הנחיתה בכל נקודה בעולם. סוף מעשה במחשבה תחילה. בן גביר, גוטליב, וטורי, אליהו, ועוד ועוד – כתב האישום הזה גם עליכם.
תמיד האשימו אותנו, היהודים, בהיותנו אומה של עורכי דין. זה הזמן להוכיח שזה נכון. יש להילחם בהאג עם מיטב המוחות ולהוכיח שהצדק והאמת איתנו. אולי נשלח לשם את עו"ד יורם שפטל. את דמיאניוק הוא הצליח להוציא זכאי, אז את גלנט? עם יד קשורה מאחור.
