מכירים את התמונות שמגיעות מכל מיני מקומות שכוחי אל בקצות העולם, כשהצבא לוקח את השלטון וממנה עצמו לריבון, ואז אחד עם הרבה דרגות שהוא המציא לעצמו הוא השליט – עד שיירצח? הפיכה צבאית.
מה שעושים המילואימניקים, שמודיעים שהם לא זמינים מעתה ועד שהדברים יהיו על פי דעתם, זה גם סוג של הפיכה צבאית. בעצימות נמוכה. אין טנקים ברחובות, אבל לא יהיו מסוקים בשמי עזה. זאת הפיכה צבאית כי כל שימוש בכוחו של הצבא, בשירות בו או באי־שירות בו כאמצעי לחץ – זאת הפיכת הכרעת הציבור, שהצביע, לטובת דעתו של היושב ליד הסטיק של המטוס או מול המחשב ב־8200, כי בלעדיו המדינה לא קיימת. הוא יושב על השיבר.
זאת האמת. בלי חיל אוויר ובלי הסייבר, אוכלים אותנו כמו טוגני בטטה. אז אנשים, טייסים, אשפי סייבר ואחרים, שמודעים לכוחם העצום על הביטחון העצמי של האזרחים, עושים שימוש בהפעלת חרדה קיומית כדי לכפות דעה על המחוקק. אישית, אני לא מאמין שבשעת מבחן החותמים על העצומות באמת יבריזו. הם משחקים בלוף, אבל משחק מלוכלך. אנחנו עם שיש לו חרדה קיומית עזה, הרבה מאיתנו סוחבים פחדים עתיקים מההורים ומלפני דורות רבים. להגיד "אני לא אגן עליך בשעת צרה אם לא תחשוב כמוני" – זה גילוי מאוד בעייתי של סולידריות ושימוש מופרז בכוח. מה יהיה בפעם הבאה? נשרוף מחסני תבואה?
וחוץ מניסיון ההפיכה הצבאית, יש גם ניסיון הפיכה כלכלית. על ידי דיבורים על נפילה קרובה, גורמים לאנשים שאוהבים את הכסף שלהם בטוח – להתרחק. אבל חברת דירוג האשראי פיץ' קבעה בשבוע שעבר שדירוג האשראי שלנו נותר כשהיה, כמו של שייח' סעודי בקניות בלונדון, וששער הדולר רק חזר לרמתו שלפני הקורונה ושהכל טוב. אז נכון שיוצא כסף, מסיבות מורכבות, וברור שיש תנועה החוצה של כספים השייכים לאנשים שרוצים להשפיע באמצעות כספם, אבל באופן כללי, בינתיים, זמנית – אנחנו סבבה.
מה שאני אומר זה בעצם שכל הפיכה היא לטובה. כמו שאמרנו בפורים – ונהפוך הוא. אך הפיכה אמיתית היא על ידי רק הכשרת לבבות, על ידי שכנוע, הסברה וגיוס תומכים. גם הפגנות זה סבבה, אבל חסימות ממש לא, ומצור על מספרות – טעות קריטית. הרפורמה בעיקרה טובה ונחוצה. יוזמיה מוכנים לדבר. חלאס עם התנאים המוקדמים. קצת צניעות, כבוד לבוחרים, ערבות הדדית, התעלות מעל המחלוקת. ואם דעתי לא תתקבל – לא אגיע למילואים בגלי צה"ל. שתישרף המדינה.
