המתקפות הנאציות על ישראלים באמסטרדם לא יכולות לעבור ללא מענה. כבר עכשיו ברור שלמשטרה ההולנדית אין שום רצון לפעול בעניין הזה, הם מפוחדים, אפשר להניח שחלקם אנטישמים, ואף אחד לא רוצה שיזיזו לו את הגבינה של הנוחות בעבודה בשביל סכסוך שלא נוגע לו לכאורה, עד שיגיעו אליו.
המל"ל הוציא הנחיות חדשות־ישנות, וכרגיל אנחנו מתבקשים להסתיר סימני זהות ישראליים ויהודיים, ולהתנהג כאילו חיילי האס.אס עוד שנייה עולים עלינו ושולחים אותנו לאושוויץ, היישר מהקופי שופ השכונתי. ואני חושב שככה זה לא ילך, ושחייבים להתנהג הפוך בדיוק ממה שהמל"ל מורה.
קודם כל, קל להגיע אל הפורעים, שמעלים פוסטים ברשתות החברתיות עם מעלליהם. הם זקוקים לביקור בית של חוליית מוסד שתהפוך את קורת הרוח שלהם לבהלה קיומית. כשהם בדבוקה הם מאוד אמיצים, כשהם אחד־אחד קצת פחות. להפתיע כמה מהם בעבודה, ברחוב, בבית, ולעשות מה שצריך. איני קורא בגלוי לאלימות, אך בסמוי בהחלט כן. כבר הבנו שההולנדים לא ייתנו מענה, אז אין ברירה. במסגרת המגבלות ויחסי החוץ וכל כיוצא באלה, חייבים לקחת את העניין הזה לטיפולנו.
מה שעוד חייבים לעשות זה לפעול בזירה המשפטית. יש להגיש נגד פעילים בפרעות תביעות אזרחיות במיליונים. לא לעבור בכלל דרך המערכת הפלילית – ישר לכיס. ארגון כמו שורת הדין של עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, שמנקנק מחבלים בכל העולם, חייב להתגייס. יידע כל פוגרומצ'יק שלמחרת המתקפה מתחילה עליו מתקפה כלכלית שסופה התרוששות.
יש להפגין נוכחות ישראלית ברחובות. לא של תיירים בודדים, זה מסוכן, אבל כן של קבוצות. סיפר לי חבר שהיה באמסטרדם עם קבוצת אוהדי מכבי שהוא וחבריו נעו בקבוצה של מאה איש, עם דגלים והכל, והעכברים המוסלמים נסו מפניהם. אסור בתכלית לעבור למצב חיים במחתרת. חייבים להנכיח ישראליוּת במרחב הציבורי. יש להצמיד ליווי של לוחמי קרב מגע מיומנים לכל קבוצה ולשאוף לחיכוך. שהם יפחדו.
מדברים על שבע הזירות. למעשה יש שמונה. זירת חו"ל היא זירה לכל דבר הדורשת התייחסות ותורת לחימה חדשה. יהודים וישראלים חייבים הגנה, והממשלות חוששות לבצע את תפקידן. מדינת ישראל, בסיוע מתנדבים יודעי איגרוף, צריכה לבנות מערך שיידע לייצר הרתעה וכבוד באמצעות שימוש חכם בכוח וברשתות חברתיות – להפצת פעולות התגמול. עידן ההתחבאות בעליות הגג עבר, ולצערי גם זמנה של הולנד נגמר. חבל, היתה דווקא ארץ נהדרת.
