לא פרשן אני ולא בן פרשן, ובכל זאת אני מרשה לעצמי לומר כמה מילים על תוצאות הבחירות. היה לי הכבוד לשאת דברים בפני בכירים במשטרה לפני כמה ימים ואמרתי להם: בן גביר הוא עבודה שלכם.
חולשת המשטרה היא המחולל הראשי של נסיקת השר החדש שלכם, לכאורה. הציבור איבד בכם אמון ברמה כזאת שהוא מעדיף לבחור אדם קיצוני, פרחח פוליטי, אבל איש שמבדיל בין אויב לאוהב ולא מפחד להתעמת, מאשר להמשיך עם משטרה מבולבלת, חלשה, אוכפת על אזרחים נורמטיביים ונמנעת מעימותים עם עבריינים לאומנים.
זה כל הסיפור. הציבור לא נהיה כהניסטי, רוב בוחריו של בן גביר לא יודעים מי היה כהנא, מה אמר, למה הטיף. כמו שרבין לא אומר היום כלום לצעירים, ככה גם הרב כהנא. מי שמת לפני שנולדת לא משפיע עליך, זכרו לא נצור בליבך. זו דרך העולם. הבחירה בבן גביר, למרבה האירוניה, היא בחירה פרגמטית של אזרחים רבים שרוצים לחיות בביטחון אישי ולאומי, שאירועי מבצע שומר החומות הדליקו אצלם את כל נורות האזהרה, והממשלה היוצאת לא השכילה לכבות אותן.
בקבוק השמפניה הוורודה שהכנתי בערב הבחירות נותר סגור. הממשלה המסתמנת לא מאוזנת בעיניי, מכילה פחות מדי אנשים שאני יכול לסמוך עליהם שלא ישתמשו בתפקידים החדשים לקידום אישי ומגזרי צר, ויעמדו בפיתוי השחיתות השלטונית. אבל ככה מתנדנדת המטוטלת. האזרחים המודאגים מהפשיעה החקלאית, מהנהיגה העבריינית, מהעונשים המגוחכים על פורעי המהומות בערים המעורבות, איבדו את הסבלנות לתהליכים עדינים ומכילים. אז האיש הכי קולני, הכי בוטה, עם האקדח הנשלף הכי בקלות – קיבל את המנדט לעשות סדר.
עכשיו רק נשאלת השאלה מה גודל הפער בין המילים הנחרצות במסע הבחירות לבין הביצוע, במשרד שבו לשר יש הכי פחות השפעה מכל משרדי הממשלה – המשרד לביטחון הפנים. האם יצליח בן גביר, אם יקבל את התפקיד הנכסף, לחנך מחדש את המשטרה, להכניס בה רוח לחימה, לחזק אותה, להעצימה כך שתחזור להיות שחקנית משמעותית בחברה? הלוואי. ובעיניי זו התפתחות מדהימה בעלילה של החברה הישראלית, שאדם ששיחק תמיד על הגבול בין כיבוד הדין לפריעתו יהיה זה שיצטרך להרים את כוחות שמירת החוק מהרצפה, לגהץ להם את המדים, ולצאת למערכה על השבת הסדר למדינה. אם יצליח, בבחירות הבאות יתמודד על ראשות הממשלה. שמאלנים, כדאי להזמין כרטיסי טיסה מעכשיו, כשעוד זול.
