איזה חתיך אל-ג'ולאני. פייר, אחרי שטראמפ הסב את תשומת ליבי לעניין, גם אני, הטרו מושבע, חשתי מעין דגדוג של משיכה חייתית לנשיא סוריה, שחזר בתשובה והפך סמל למתינות פרגמטית.
לא ייאמן איך פעם אחר פעם המערב הולך שולל אחרי השקרנים האסלאמיסטים. לא מכירים את מורשתם, לא מבינים את מערכת ההפעלה שלהם. מזל שהם עצמם מתבטאים בעניין, אז מי שרוצה לדעת לא צריך ללכת רחוק.
הנה שני ציטוטים שלהם עצמם, שאני מביא באדיבות ערוץ הטלגרם המצוין "חדשות כרמל". הראשון: "הראו להם מה שהם רוצים לראות, מכרו להם מה שהם רוצים לקנות, האכילו אותם במה שמחזק את אמונתם. הציעו להם משהו שהם רוצים להאמין בו, לא מה שאנחנו רוצים שהם יאמינו בו. תוכנית מטעה היא מראה שבה האויב רואה את השתקפות נקודת המבט שלו" (סייף אל־עאדל, ראש פעולות חוץ של אל־קאעידה).
מדהים. כל התורה בשני משפטים. גם 7 באוקטובר מגולגל פה קטן־קטן, ודאי שהשינוי ה"מדהים" שעבר אחמד א־שרע אל־ג'ולאני כלפי חוץ, בעוד בפנים הוא נשאר אותו עורף ראשים.
והנה עוד ציטוט חשוב: "תנו לאויבים רבים לחשוב שאתם מתונים, ולא להבין אתכם היטב. עדיף להם לחשוב שאתם 'מתונים' וש'יש בכם תקווה'. זוהי צורה של הטעיה והסוואה במלחמה והיא מותרת, רצויה ונדרשת, השבח לאל" (עטיללה אל־ליבי, מנהיג בכיר באל קאעידה).
ג'יהאדיסטים אינם משתנים. הם נשארים אותו דבר, כי זה החלב הרעיל שינקו מלידתם, בתת־התרבות שבה גדלו. נכון, יש מתי מעט שראו את האור וחזרו בתשובה, אבל אז זה נראה אחרת. אז מדובר ביציאה פומבית נגד כל מה שהאמנת בו, ודוגמה מצוינת היא "הנסיך הירוק", מסעב חסן יוסף, שהיה ילד חמאס והיום מייצג את ישראל בכל במה בינלאומית חשובה.
אני לא קונה את אל־ג'ולאני החדש. אפילו לא במסגרת כבדהו וחשדהו. אני רק בחשדהו. כמו לכל הנגועים בווירוס האיסלאם הקיצוני, יש לו סבלנות. הוא רוצה להרדים אותנו, לגרום לנו להאמין שיש הודנא־שמודנא. ואז, כשיתחזק, בעוד 20 שנה, ואנחנו נישן כהרגלנו על האף, ינשוך.
לנהל מגעים? בטח. אבל לא לשלוח למשא ומתן שום אשכנזי. אנחנו בני אירופה תמיד מתפתים לתת אמון שהצד השני רואה את העולם כמונו. הוא לא. צריך לדבר איתו כמו שמלטפים נחש. עם מקל. והלוואי שאני טועה, וכבר בשנה הבאה נאכל חומוס בחומס וניסע באוטו מנהריה לאיסטנבול. שם ניעצר ונושלך לכלא של ארדואן, אבל היה שווה.
