אפשר להחזיר את השפיות לרחובות – כל מה שצריך זה משטרה חדשה • דין המדורות כדין הזיקוקים – וזה לא עניין של שמאל־ימין • ואני ראיתי דו־קיום בקלנסווה – אבל פחדתי מכדור.
השבוע נסעו תלמידי בית הספר של בנותיי לביקור גומלין בבית ספר בקלנסווה. היה נהדר. התלמידים והמורים הערבים המתינו להם בהתרגשות שיא, שרו בכניסה "עוד יבוא שלום עלינו", אחר כך שיחקו כל מיני משחקים שהוכנו בקפידה על ידי הצוותים, ולרגע היה נדמה שיש עתיד משותף בארץ הזאת – אם רק הילדים יכירו מגיל קטן, ידברו אחד את שפתו של השני, ישחקו יחד וילמדו. על הביקור המוצלח למדתי, יחד עם חצי מההורים, מתמונות שהגיעו בלייב במהלכו, כי הבנות שלי נשארו בבית. פחדתי מכדור תועה או מצרור מכוון, ועם כל הכבוד לדו־קיום, בזמן הזה העדפתי להיות קפדן ביטחוני.
הצליחו להפחיד אותנו אלה, האלימים והבדלנים מבין ערביי ישראל, ולהכניס בליבנו מחשבות מורך על איבוד המדינה ושאר תסריטים שיהודים רגילים לחשוב עליהם. לפני שאנחנו נותנים לעצמנו לשקוע במרה שחורה, שנייה נבין את המספרים. יש בישראל בדיוק 20 אחוז ערבים. מהם יש נוצרים, שאיתם בדרך כלל אין בעיות ואף להפך, יש דרוזים, הנספרים בטעות כערבים אבל הם אחים שלנו, ויש את ערביי מזרח ירושלים שאינם אזרחים. על כן, יש בארץ 14.1 אחוז בלבד של אזרחים ערבים מוסלמים. עכשיו נגיד שמתוכם, ואני מגזים, יש 10 אחוז אלימים, לאומנים, מסוכנים. כל השאר מתים להשתלב כבר, אבל לא נעים להם להגיד. כלומר, אנחנו עומדים פה מול קהל בעייתי של בערך אחוז וחצי מהאוכלוסייה בהערכת יתר, ואני מאמין שעוד פחות.
מיעוט כזה לא מכריע מדינה, לא כובש ערים ולא קובע את החיים לאף אחד, אלא אם כן המשטרה עברה סירוס, כפי שקרה כאן. ומכיוון שלחבר'ה האלה יש תוכניות בשבילנו לטווח הקרוב, בדם ואש וכל הסיפור המוכר, רעיון המשמר הלאומי הנרקם כעת חייב לעבור להילוך ספורט. יש למדר את השר בר־לב מהדיונים על זה. הוא, על פי המתפרסם, מעכב רציני. יש לגייס מיידית אלפי מתנדבים, לחמשם ולאמנם לקראת הפרעות הבאות המתחממות על הקו. אין זמן לחכות עד אחרי הבחירות. יש לעבות את המשטרה ולהציב יעד של 50 אלף שוטרים בתוך שלוש שנים. חייבים להחליף את תורת הלחימה במשטרה, הם לא יודעים מה לעשות. את המיעוט הקטן של הערבים שהם כאויבים לכל דבר ועניין – יש לדכא ביד ברזל. שאר הערבים יודו לנו. בשקט. רכב שמשתולל נגרט במיידי. נשק ביד אדם מביא לחיסולו בַמקום מרחפן. סטודנט מפגין עם דגל פלשתין – הביתה.
אפשר להחזיר את המדינה לחיים טובים. כוח עכשיו – שלום אחר כך.
