מבחר מהמאמרים הקצרים שאני מפרסם בישראל היום ובפייסבוק. יהודה נוני הגאון מצייר.
זקן
כל פעם שאני כותב על עצמי או אומר שאני "זקן" מיד קופצים עלי לסתור את קביעתי שאני זקן. אתה נראה כה צעיר, גופך בנוי משיש חברון, פניך מתוחים כמיתר המנדולינה, למה ככה? וכל פעם אני מתבאס מחדש על התדמית השלילית שנהייתה למילה זקן, מילה שאני דווקא מוקיר וגאה להתהדר בה, גם אם טיפה לפני הזמן שבו באמת הרווחתי את השימוש בה.
להמשך קריאה »
לחיצה
אני איש שאוהב מגע. חיבוק טוב משמח את ליבי, אני נחשב לחבקן בין הטובים בעולם, זה שלא קיבלתי פרס נובל לחיבוק זה הכל אנטישמיות של הנורווגים. אבל אני מחבק רק אנשים שאני מכיר ואוהב. איני מתחבק סדרתי. בשבילי, חיבוק עם זר הוא מוזר, עם זרה לא שייך.
להמשך קריאה »
הורמון גדילה
כבר במעי אמהּ, ראו הרופאים שהיא תהיה ממש נמוכה. ממש. היא נולדה קטנטנה, וכך היתה כל ילדותה. אם אתם בענייני אחוזוני גדילה, היא היתה באחוזון 2, כלומר, הילדה הכי נמוכה בסביבה, עם צפי להגיע לגובה של 1.45 בבגרותה.
להמשך קריאה »
אוכמניה
כשאני קם בבוקר ומתלבש, והשמש לי שולחת ברכת שלום, אני יוצא למרפסת עם קפה קטן ובוהה בעציציי, להתרגל ליום החדש. אני יכול לבהות בעציץ שעתיים, בעץ אפילו יום. מדמיין את צמיחתם, מתחבר לקיומם.
להמשך קריאה »
השמדת ערך (מוסף)
האם אני אוהב להזמין דברים מחו"ל באינטרנט? כן! האם אני אוהב לשלם מכס ומע"מ על הקניות שלי? לא! האם אני מעדיף לקנות בזול על פני לקנות ביוקר? כן! האם אני חושב שהמהלך של שר האוצר להגדלת הפטור ממס למוצרים מחו"ל ל־150 דולר הוא נכון? לא ולא.
להמשך קריאה »
כדורגל
זה לא יכול להימשך ככה. אוהדי הכדורגל לא יגררו את החברה הישראלית, הכואבת גם ככה, לעוד ועוד תהומות של אלימות ודיבור מסריח. אם המחיר על עריכת משחקים הוא קיומם של מועדוני מופרעים, חולי נפש, פסיכופתים, הקוראים לעצמם "אוהדים", אז בתור הנציב הראשי לכדאיות בחברה הישראלית אני קובע – לא ולא.
להמשך קריאה »
הגנה
לא היה לכם מוזר לראות את הזבלים המוסלמים טובחים באחינו בגולת אוסטרליה במשך יותר מעשר דקות ואיש לא מנטרל אותם? בסוף, מכל היהודים, דווקא אחמד קם לכלותם. מהם צרתנו ומהם ישועתנו. הו הגלות המרה.
להמשך קריאה »
גירושין
בטח כבר יצא לכם לשמוע שרעייתי ואני נפרדנו לדרכינו. למה? ממש לא עניינכם. אבל אני מתכוון להשתמש באירוע המבאס הזה כדי לדבר על נושאים שקשורים לפירוק יחסים, לגירושים, לילדים, לעורכי דין ולכל מה שנוגע באזור הנפיץ הזה של משפחה שמשנה צורה, ולנסות להמתיק מעט את הגלולה המרה הזאת.
להמשך קריאה »
ארון
יש רגע אחד שאני מחבב במיוחד בכל שנה. הרגע שבו אני מחליף את ארון הקיץ בארון החורף. אני מוציא את הגופיות, החולצות הקצרות והמכנסיים הדקיקים, מניח אותם באחסון גבוה ומוריד במקומם את הסווטשירטים, הסוודרים, מכנסי הקורדרוי, המעיל הטוב, הגטקס וברכיות הצמר מאנגורה.
להמשך קריאה »
עם היפות שלי בסלון
השבוע חגגתי 63. אני, אברי הקטן מכיתה ח'2. מישהו התבלבל לגמרי. מערכת הספירה הגשמית שכחה שאני נשמה אינסופית שהזמן אינו מושל בה כלל, ובחרה לציין את מספר השנים שהגוף הסופי שלי נוכח פה. טעות. חייב לדבר עם היצרן על זה. בכל מקרה, אני בן 63 שנים, למרות שאני יודע שאני לא נראה יום יותר מ־62 ועשרה חודשים. גנטיקה.
להמשך קריאה »
משילות
כמה התרשמתי מהסיור הלילי שערך בן גביר בעיירה לקיה אחרי שהעבריינים מתושביה ערכו מופע יריות בצרורות לעבר שכניהם היהודים. באישון ליל הגיע כבוד השר, וסייר רגלית בישוב, צילם סרטון ואמר- "זוהי משילות!".
להמשך קריאה »
קוד
הזמן הזה שבו אנחנו חיים הוא זמן גרוע במיוחד לזיכרון האנושי. כבר לא צריך לזכור שום דבר. מספרי טלפון? הטלפון זוכר. רחובות ודרכים? הווייז זוכר. פרקים בהיסטוריה, בתנ"ך, בספרות? הגוגל זוכר. איך לחיות? הבינה המלאכותית זוכרת לא רק מה שאנחנו כבר שכחנו, אלא מה שכל האנושות צברה, צוברת ותצבור אי פעם.
להמשך קריאה »