שנה חדשה, התחלה חדשה, קלישאות ישנות. אבל השנה באמת אנחנו מתחילים מהתחלה. כמעט כל מה שהיה לנו נלקח מאיתנו בשנה שנתיים האחרונות. קשרים בינלאומיים, יוקרה, כבוד, עלייה, מערכות מתפקדות ועוד ועוד.נותרנו די עירומים, כמעט לבד לגמרי, תלויים בקשר עם אמריקה כצינור חמצן אחרון, השם ישמור מה יקרה כשהוא ייגמר, והוא ייגמר, ברצח של טראמפ חס ושלום, או בבחירות מזוייפות ע"י הדמוקרטים.
ודווקא עכשיו אני מרגיש קליל. כל האמת נחשפה, השנאה העתיקה הרימה ראש, גם שנאת העמים וגם שנאת היהודונים באמריקה שמפגינים נגדנו כאילו זה יציל אותם. עלובים. יש משהו משחרר בלדעת את מצבך לאשורו, בלהיות לגמרי לבד, תלוי בעצמך ובכוחותיך בלי להשלות את עצמך שמישהו יבוא לעזרתך, שלמישהו אכפת. לא. לאף אחד לא אכפת. אנחנו צודקים ובודדים מול עולם שיצא משליטה ומכלה את עצמו בקצב מטורף. שיהיה לו לבריאות.
למה זה טוב בכלל? כי רק כך אפשר להחלים. אנחנו חולים כבר הרבה שנים, ובשנתיים האחרונות עוד יותר. אבל מתחת למחלה רוחשת גם הבריאות, מפכה הכח האדיר של העם הזה. וככל שאנחנו הולכים ונהיים המצורעים של העולם והיקום, שמעתי שיש הפגנות פרי פלסטיין גם במאדים ובנגה, אין לנו ברירה אלא לברר מה הסיפור שלנו, מה אנחנו עושים פה, והאם אנחנו מוכנים להיכנס לדיאטת מיצים קיצונית כדי להבריא או שנמות, כמו אבותינו שלא חישבו נכון את הלחצים החיצוניים מול הפנימיים, והושמדו.
האמירה שהוצאה מהקשרה של ביבי, שאנחנו הולכים להיות מבודדים כמו ספרטה, היא אמיתית למרות שלא התכוון. אנחנו כבר נמצאים בבידוד קשה. וזה גם מפחיד וגם משמח כי גידולים פשו בגופינו ואוכלים את נשמתנו. אין לנו שום גורם חיצוני שיחזיק אותנו בחיים מול כל האיומים המתקבצים עלינו. אם לא נכרית את השחיתות, אם לא נבודד את הרקובים, אם לא נרחיק את הקיצוניים, הלחץ מבחוץ יכריע אותנו בקלות. עוד לפני חג הפסח. אבל אם נתחיל תהליך של ניקוי אורוות ולשכות, הלחץ מבחוץ יקשה אותנו כיהלומים וכל אויבינו יבינו שהעם שלנו הוא החומר הקשה ביותר בטבע, ושאיתנו לא מתעסקים.
הימים הנוראים הם נוראים רק בעיני המתייאשים. אנשים כמוני מוצאים בהם ימים נהדרים, ימים של אתחול ותקווה. הצטרפו אליי. יותר קל ביחד.
תשפ"ו. תהיה שנת פיוס והסכמה. אמן
