יופי של מדינה

טאקר קארלסון ימ"ש אמר בימים האחרונים שמדינת ישראל היא המדינה הכי מכוערת בעולם. היטב חרה לי. לא כי הוא צודק, הוא אנטישמי מצחין שמלכלך בלי אבחנה, אלא כי הפעם, בנקודה הזו הספציפית, קשה להפריך אותו לגמרי. וזה כואב יותר. קל לדחות שקר. קשה לדחות חצי אמת.

תראו, המדינה שלנו יפה, אך מוזנחת. סימני הגיל ניכרים בה, הבניינים שנבנו בשנות החמישים והשישים איבדו כל תואר והדר, איזורים פתוחים עומדים שוממים ועמוסי אשפה, הכניסות לערים עלובות, הרחובות בערים הוותיקות מכוערים ולא מוצלים, המרחב הציבורי לא מאורגן וכל אחד עושה מה שבא לו, חזיתות העסקים לא מכבדות מדינה שנמצאת בצמרת המדינות המפותחות בעולם. ממש לא.

ואני אומר- יש לנו שנתיים לייפות את המדינה לקראת יום הולדתה השמונים. עכשיו, כשהאיום הקיומי הגדול ביותר, איראן, בדרך להיעלם ב"ה, אפשר להתפנות לדברים החשובים באמת של החיים, לאסתטיקה, ניקיון, סדר, איכות חיים. שנגיע לגבורות יפים ורעננים.

אם לא איבדתי אתכם כבר, קבלו בתמצית את תכנית "יופי של שמונים" לשידרוג המרחב הציבורי בישראל בעשר נקודות.

1. נוצר כאן מצב מוזר, שמרכזי הערים מוזנחים, מתקלפים, שחורים מפיח וזקנה, בעוד הפרברים החדשים נראים סבבה. אני מציע- תכנית שיפוץ חזיתות לכל הבניינים בצירים המרכזיים של הערים הוותיקות. זה נראה לכם סביר שראשון לציון נראית ככה? רמת גן? בת ים? אשדוד? לא. זה לא. אני אומר- תכנית ממשלתית המחייבת את כל בעלי העסקים ברחובות הראשיים וכל בעלי הבתים למגורים לייפות לפחות את החזית. החלפת תריסים, טיח חדש, הטמנת כבלים משתלשלים, הסתרת מזגנים. כל זה. מי ישלם? או. פה החידוש. המדינה תשלם, ולמעשה תלווה לבעלי הנכסים את הכסף, והחוב ייגבה בעתיד במכירת הנכסים. גאוני? בהחלט.

2. הכניסות לערים. רוב ערי ישראל מתהדרות בכניסות ישנות, דרך שכונות מוזנחות, שלטים מכוערים, מגרשי גרוטאות. כל עירייה תיקח עליה לייצר כניסה יפה, מכבדת, עושה חשק להיכנס. כל השלטים הפיראטיים יוסרו, כל בעלי המגרשים יצטרכו לגדר אותם יפה, לנקות, לסדר, או לשלם קנסות נוראיים. קל.
3. גרוטאות. כל הגרוטאות ייאספו, כל המכוניות, המכולות, שלדים של מבנים שלא הבשילו, גדרות פח, הכל יורד ויותך לשימוש מחדש. מיליוני טונות של חלודה יהפכו לפלדה נוצצת.

4. שלטים. יונהג תקן אחיד לשלטי בתי עסק. אותו גודל, אותם חומרים, לא כל אחד עושה מה שבא לו. אירופה (ז"ל) בלבנט. אין שלטי בד, שלטים בכתב יד, שלטים על אוטובוסים נטושים, שלטים מאולתרים. רשות השילוט תאשר כל שלט, וכל שלט סורר ייקנס.

5. צל. הרחוב הישראלי רותח, אין צל, והבעיה תחמיר ככל שהכדור ימשיך להתחמם. יש לקבוע יעד שאפתני של מיליון עצים חדשים ברחובות הראשיים של הערים, מה יוריד את הטמפרטורה, ייפה, יכניס צבע וחיים. אם אפשר שלא שקמה עם הגוגלגולים הנוראיים שלה שנדבקים לרכבים ומחליקים את ההולכים ושבים, זה יהיה ממש טוב. הייתי הולך על עצי באובב, אבל התקציב, אוי התקציב. כל עץ שלא מוריד משהו על ראשי האזרחים, מוזמן.

נראה לכם סביר שראשל"צ נראית ככה? רמת גן? בת ים? אשדוד? לא, זה לא. אני אומר: תוכנית ממשלתית המחייבת את כל בעלי העסקים ברחובות הראשיים וכל בעלי הבתים למגורים לייפות לפחות את החזית. מי ישלם? או, פה החידוש

6. גרפיטי. חייבים למחוק את כל כתובות הגרפיטי המהללות קבוצות כדורגל, אג'נדות פוליטיות מלפני עשור, כתובות נאצה, כתובות מהמלחמה, למחוק הכל. במקומן יש להקצות קירות ענק לאמנות רחוב חוקית. מי שיש לו ספריי וכישרון מוזמן לתת עבודה. כתובות יפות, מצחיקות, יצירתיות, יישארו במקומן בשמחה, כי גרפיטי טוב הוא התבלין של עיר חיה.

7. שוליים. שולי הכבישים הבין־עירוניים ושולי מסילות הרכבת הם בחלקם מזבלות מצערות. יש לאמץ את שיטת אימוץ מטעי הדרכים הנהוגה בחו"ל, שם בתי ספר, חברות, אגודות ועמותות מקבלים על עצמם לנקות ולתחזק כמה קילומטרים תמורת שלט צנוע המודיע על תרומתם.

8. תעשייה. למה אזורי התעשייה נראים ככה, לכל הרוחות? מי בונה בפח? מי עדיין מחזיק גג אזבסט? מי אמר שאפשר לשים שלטים על הדרך המהירה המוליכה אל אזור התעשייה של כל עסק? תחת הנהגתי כל עסק יקבל הנחיות כיצד לשפר את הנראות שלו, ואם לא יציית – הארנונה שלו תגדל ותשמש לשדרוג כפוי על ידי העירייה.

9. כבלים. מבצע ענק להטמנת חוטי חשמל, טלפון, צינורות מזגנים, כל מה שתלוי בין בתים ובין תחנות ממסר לצרכנים. איפה שאי אפשר להטמין – לאגד יחד ולשים בתוך אוגדנים יפהפיים שאעצב בקרוב.

10. גדרות. בד שמשונית כחול אינו גדר. גם לא פח לבן. תקן אחיד לגידור עם חופש מסוים לטעם אישי. נשים גדר לכיעור התוחם.

בואו נסדר את הבית שלנו. לא בשביל טאקר הקאקער ולא בשביל התיירים – בשביל עצמנו. מדינה שעמדה בפני איומים קיומיים ושרדה אותם בכבוד מגיע לה גם לנשום, להסתכל סביב ולהחליט שהיא רוצה להיות יפה.

80 זה לא רק גיל, זה רגע. 80 בחיי אדם זאת זקנה מכובדת, אבל בחיי אומה זוהי רק ההתחלה. בואו נלד את עצמנו מחדש, בלי הקמטים. להתראות ביום העצמאות 2028. יופי של 80.

יופי של מדינה. איור: עובדיה בנישו.
סדר ישראלי חדש. איור: עובדיה בנישו (בהשראת דוש).