בטלה

אני כותב פה עכשיו על נושא רגיש, אז אם אתם מהרגישים, דפדפו לקטע הבא.

צריך לדבר ברצינות על איסור הוצאת זרע לבטלה, האיסור היחיד בשולחן ערוך שלא ניתן לכפר עליו ואי אפשר לחזור עליו בתשובה. חכו שניה, הקטע הזה אינו דיון הלכתי, וגם לא דיון דתי. תיכף מגיע נתון רפואי שיהפוך לכם את הראש, אבל עד שנגיע אליו צריך להגיד שהאיסור הזה משבש את דעתם של בחורים דתיים כבר שנים רבות. או שהם חוטאים בחטא הזה והולכים עם רגשי אשם נוראים, או שהם מצייתים ואין להם לאן להוליך את האנרגיה הנצברת בתוכם והם מנווטים אותה לעיתים למעשים קשים.

אם תשאלו אותי, הבחורים שטיפסו על מנופים בהפגנת המיליון בירושלים הם בחורים שלו היו מוציאים קצת לבטלה היו מסתפקים בהשתתפות בהפגנה על פני הקרקע. ברור שבזמן שנכתב השולחן ערוך, כשבחורים היו מתחתנים מאוד צעירים, ובמרחב הציבורי לא היו גירויים כלל, היה יותר קל לעמוד אל מול הפיתויים, אבל עכשיו זה פשוט לא אנושי.

והנה הנקודה – מחקרים גדולים מראים שגברים צעירים שפולטים זרע 21(!) פעמים בחודש, מגינים על עצמם מפני סרטן ערמונית. תגידו, 21 פעמים זה ממש הרבה, מי יכול לעמוד בזה? אין מערכת יחסים, למעט חודשי ההתאהבות הראשונים, שבה זה סביר. וכאן נכנס הגורם של ה"לבטלה". ההוצאה לבטלה היא כנראה מנגנון אבולוציוני בריאותי שנועד לשמור על תקינות המערכת ולא לאחסן במיכלים נוזל שכנראה, על פי אורולוגים מומחים, יש לו גם תכונות דלקתיות.

אז בשביל מה אני כותב את כל הקטע הזה, שיכול להיות שגורם לכם לתחושה של מה שנקרא היום קרינג'? כי גם מי שאיננו דתי וגם מי ששולחנו אינו ערוך, עשוי להידבק ברגשי האשם על הפעולה הזאת שעכשיו מסתבר שהיא פעולה לא רק טבעית, אלא נדרשת. כמו שמנקים אוזניים, כמו שמוחטים את האף, צריך גם לנקז את המערכת ההיא.

אז לא צריך מקלחות קרות לא הסחות דעת, לא איומים בעונשים ולא בושה וביושים, אפשר לעשות מה שהטבע התכוון, ולהתייחס לזה כעוד פעולה לשימור הבריאות לאורך ימים ושנים. והמילים האלה מכוונות לא רק לגברים, אלא גם לנשים שיש בהן שנעלבות שהגבר שלהן לא מסתפק רק בהן ולעיתים גם מטפל בעצמו. זה לטובתו, זה לטובתכן, זה לטובת העולם כולו.