סבירות

בעוד שמחה רוטמן מבטל את עילת הסבירות ביד אחת, ביד האחרת הוא מחוקק חוק בלתי סביר לחלוטין: חוק הרבנים. החוק הזה מאפשר למנות יותר מ־1,000 רבנים בשכר לערים ולשכונות, ולשלש את מספרם. אני שם כסף שלרוב הרבנים האלה יקראו משהו־דרעי או מישהו־יוסף.

למה זה לא סביר? כי יש חוסר כה עצום במשרות אחרות שניתן ורצוי היה לתגבר אותן עכשיו, והן לא מקבלות שום מענה. עובדות ועובדים סוציאליים, למשל. אלה אנשים שתרומתם לקהילה והרווח מפעילותם במניעת הידרדרות, בהחזרה לחיים נורמטיביים ובצמצום לחץ ומתח מוכחים היטב.

תארו לכם שבמקום לשלש את מספר הרבנים היו מכפילים את מספר עובדי הרווחה. תארו לכם שבמקום שכל עובד סוציאלי יטפל בכ־700 תיקים, רק 300 היו נתונים לטיפולו בכל רגע נתון. האם יש ספק שזה דבר יותר סביר לעשות מלמנות רבני שכונות? מי צריך בכלל רבנים לשכונות? מה הם עושים בכלל בשכונותיהם?

ותארו לכם שבמקום למנות אנשים שתועלתם מעורפלת היו ממנים עוד פסיכולוגים לשירות הציבורי. קבלו פנטזיה: במקום להמתין כשמונה חודשים לטיפול במרפאות הנפש של קופות החולים, ולקבל מספר טיפולים שאינו נותן מענה שלם, ניתן היה לפנות לקופה ובתוך שבוע כבר לשבת בחדר הטיפול, ובעוד הבעיה קטנה וטרייה להשיח אותה לאנשי טיפול. האם לא היתה צומחת לציבור תועלת גדולה יותר מאותם רבנים מקורבים לצלחת, שימונו עתה על פי מפתח מפלגתי? לא יודע. רק שואל.

במדינה סבירה לא היה צורך בעילת הסבירות. כלי שיפוטי שאינו מושתת על אדני חוק ברור אלא על טעמו של השופט ושכלו הישר, או העקום, הוא כלי בעייתי. אבל בימי הממשלה הזאת, שקוראת לעצמה ימין על־מלא ובפועל היא ממשלת חלוקת משאבים למגזרים ולתתי־מגזרים, ביטול עילת הסבירות ככלי שיפוטי הוא עניין בלתי סביר לגמרי.

ואם כבר מדברים על סבירות, האם זה סביר להגיע להסכם עם חיזבאללה שתמורת העתקת האוהל שלו בהר דב ייפסקו עבודות הקמת החומה בכפר רג'ר? זה קיר הברזל שלימד אותנו ז'בוטינסקי להקים בינינו לבין אויבינו? זה עומד בהלימה למחאות על הסכם מסירת שטחי הים ללבנון אך לפני כשנה? במקום לעלות עם שופל על האוהל ויושביו, מגיעים להסכם שהוא התשתית להתגרות הבאה, להתקפלות הבאה. ימין אמיתי לא היה מעלה בדעתו לנהוג כך, זה פשוט לא סביר. מזל שהסבירות בוטלה.