ובחלומי אני שר החינוך, ואני מחליט על הקמת זרם חינוך חדש, הזרם "הממלכתי מסורתי", שייתן מענה חינוכי ל־45 אחוזים מהעם הזה שמגדירים עצמם מסורתיים.
והזרם הזה יקבץ את כל ההורים המתוסכלים ששולחים ילדים לזרם הממלכתי ולא מקבלים העמקת הזהות היהודית ללא הדתה מטרידה; את כל מי שרוצים שהילדים ילמדו בבית הספר לנהל טקס יהודי פשוט כמו קידוש, בלי שאיזה הורה בכיתה יחטוף התקף אפילפטי של "תעזבו את הילדים שלנו עם הטקסים הפגאניים שלכם"; את המשפחות שממש מעוניינות שערכים כמו כיבוד אם ואב, עזרה לזולת, כבוד למבוגרים, אהבה לכל הברואים, התנדבות בקהילה ועוד שכיות חמדה מהמסורת היהודית יהיו ממש חלק מתוכנית הלימודים, ולא יישארו מחוץ לכותלי בית הספר.
ובזרם המסורתי הזה, שיהפוך בתוך עשור לזרם המבוקש ביותר, לא תהיה הפרדה בין בנים לבנות. יהיו כיתות מעורבות, כמובן, אבל כן תהיה הפרדה במקצועות שבהם הוכח מחקרית שכאשר לומדים בנפרד מגיעים לתוצאות טובות יותר, כמו במתמטיקה. ולא יהיו התגוששויות סביב כן תפילין בחצר בית הספר או רק מחוץ לשער. כל אחד וכל אחת ינהגו על פי האמונה שהביאו מהבית או שפיתחו בעצמם, וילמדו תנ"ך, ויגעו בגמרא, וילמדו רוחניות החל בקבלה ועד ימימה, וישירו פיוטים, ויכירו קצת משפט עברי, וילמדו מורשת ישראל – מקצוע חדש שעוסק בעדות ישראל לסוגיהן, תולדותיהן, ערכיהן, מורשתן ותרומתן. וכל תלמיד וכל תלמידה יכינו עבודה יפה וגדולה על העדה שממנה באו, וגם על עדה שלא הכירו בכלל.
ובזרם המסורתי הזה שאקים לא תהיה כניסה לבתי הספר לטלפונים סלולריים, ותהיה הקפדה עצומה על משמעת ועל כבוד הדדי, וכשהמורה תיכנס לכיתה הכיתה תקום, כמו פעם, וההורים יכבדו את המורים ואת ההנהלה, ומי שלא יעמוד בכללים, כמו במסורות היפות של פעם, יעוף הביתה.
החינוך הממלכתי ברובו, לא כולו, לא עומד באיכות המיוחדת שהעם שלנו צריך. החינוך הדתי מתאים רק לדתיים, והוא הולך ומקצין, לצערי. רק הקצאת זרם חדש והתחלה ממש מאפס יזרימו דם חדש אל תוך הכיתות המאובנות, וייצרו חיבורי עומק שכל כך נדרשים אחרי הטראומה שכולנו אכלנו פה בשנתיים האחרונות. רק יש בעיה קטנה עם השם, כי יש ממלכתי, ויש ממ"ד, ויש ממ"ח. ואיך זה ייקרא? ממ"מ? טיפה מגושם בפה. אולי ממ"י. ממלכתי יהודי. ממש מאמי של שם.
הייתם רושמים את הילדים שלכם?

