כל הלילה ההוא לא ישנתי. הלילה שאחרי היוודע דבר ההסכם. בגוף שלי עברו זרמים של כעס ותסכול. בערתי מזעם. ההסכם שהביא ראש הממשלה עם לבנון הוא הדבר הכי גרוע במישור הלאומי שאני זוכר בימי חיי, והשבוע חגגתי כבר 62. זה מעבר לתפיסתי, איך ניצחון מפואר בשדה הקרב הופך לתבוסה מכוערת בשדה המדיני.
הייתי משוכנע שנישאר בכל השטח עד הליטני, שלא ניתן לאף שיעי וחיזבאלון לשוב למרחב הזה, שנמקסם את ההרס שגרמנו בצד השני לבנייה מחודשת של האמון של תושבי הצפון במדינה, שנתיישב בשטח ששייך לנו בטאבו משנות הארבעים של המאה הקודמת, שנצדיק את התקוות שנתנו בנו הלבנונים שרוצים לחיות איתנו בשלום. וכלום.
חזרה לגבול, אין פירוז של חיזבאללה, אין פיקוח של צה"ל, שיבת תושבי הדרום העוין לכפריהם ושיקום היכולות, פיקוח של צרפת האנטישמית, צבא לבנון יאכוף עאלק. עוד רגע גם נדון בנסיגה מחוות שבעא. היש הסכם גרוע מזה? זה כתב כניעה, לא הסכם שכופה מנצח על המנוצח.
ראש הממשלה הכושל בתולדות היקום לקח את כל ההישגים, כל הדם, כל האובדן, ומסר אותם לאויב באריזת מתנה, שישקם את עצמו ויתכונן למלחמה הבאה, שתהיה פי אלף יותר גרועה.
כמה מילים נשפכו על הסכם הגז הגרוע של לפיד? בצדק נשפכו. אבל אם ההסכם ההוא גודלו כאפון, ההסכם הזה גודלו ככדור הארץ במופקרותו, בעליבותו, בתבוסתו. ולמה, למען השם? לחצים מדיניים של ממשל שעומד לסיים את ימיו? לחצים מדומיינים של ממשל שעומד להיכנס ורוח פרו ישראלית חזקה בכנפיו? כלכלת חימושים?
נו, באמת. שום סיבה לא מחזיקה מים לשניה. וגם אם הסכם כלשהו מחויב המציאות, אז זה ההסכם שאשף המשא ומתן, אביר העמידה על האינטרסים, מלך ההתנגדות לכוחות חזקים הקמים עלינו יודע להביא? פחחחחח.
נפל דבר בישראל. לא ניצחון מוחלט, כניעה מוחלטת ללא כל סיבה. התפרקות. הימין על מלא הפך ברגע המבחן לימין מנייר עיתון מתפורר. והתבוסה הזאת תיקבע את גורלנו כאן לשנים קדימה. הצפון לא ישוקם, המזרח התיכון לא יאורגן מחדש, האיומים רק יגדלו, החיים שלנו ימשיכו להיות על הסכין של איראן.
ומה שעוד מדהים הוא המהירות שבה השופרות העלובים של ביבי התהפכו. לא חלפה דקה מדבר היוודע דבר הכניעה, וכבר הם משווקים לנו אותה כאילו לא חבשו כובעי ניצחון מוחלט אידיוטיים שנה שלמה. טלפון אחד מהלשכה והמסרים מתהפכים. אם לא הייתי צמחוני, הייתי אומר "כמו סטייקים", אבל אני מעדיף טופו, והוא פחות מתהפך.
אם לרגע היה נדמה שביבי משקם את דמותו לאחר המחדל הנורא ומביא ניצחון סוף סוף לעם ישראל מוכה היגון, התברר שזו היתה רק אשלייה קצרה, והנה היא איננה. כשנשרה הגלימה, שוב התברר שהמלך עירום.