העם לא עם הגולן

קורת הרוח היחידה שיש לי מתוצאות הבחירות, שהן בשבילי ובשביל רבים אחרים מכה קשה ומערערת, היא שאמרתי להם. אמרתי להם מתחילת הקמפיין שהם יפילו את הגוש כולו, והם כעסו עלי, פרסמו נגדי מילים קשות וסרטונים מכוערים, ולא הסכימו לשמוע את האמת הפשוטה.

אני זוכר את עצמי יושב באולפן עם חברי שרקי מול יאיר גולן ואומר לו בפנים שההתבטאויות שלו לא יאפשרו לאנשי ימין לעשות את המעבר המתבקש מתמיכה בגוש נתניהו לתמיכה בגוש השינוי. והמילים של יאיר גולן מהדהדות לי בראש עד עכשיו. "לא באתי לפה בשביל לשמוע את הדעות של אברי גלעד".

סבבה. אז עכשיו אתה שומע את הדעות של אברי גלעד מהציבור כולו. עם ישראל לא יכול היה לשאת את האמירות שהלכו והסלימו לקראת הבחירות של האיש, שכמו שליברמן מגדיר אותו "אין קשר בין המוח לפה שלו". בשבועות האחרונים הוא הנפיק עוד ועוד הצהרות שהפכו את ההצבעה לכל גוש השינוי בלתי אפשרית: הוא יפסיק את המימון של המכינה בעלי, הוא יסגור את ערוץ 14, והכי טוב – הוא יוציא את היהדות מהמרחב הציבורי בישראל. איזו אמירה מטורללת. שווה לפחות 6 מנדטים.

ונכון, על כל אמירה כזאת, כמו הפיכת רצח תינוקות לתחביב, תמיד היתה הבהרה. אבל הבהרות יש בעיקר במספרות, שם זה פועל נהדר והופך שחור לבלונד־זהב, אבל במרחב הציבורי שום הבהרה לא מתקנת את הנזק של האמירה המובהרת. מה שאמרת זה מה שנשאר, כמו כתם של מיץ רימון על שמלת השבת. והציבור בישראל, שהלך עמוק לתוך המסורת ומוצא נחמה ומשמעות בחיקה של היהדות, לא רוצה לשמוע על הוצאת הדת מהמרחב הציבורי, ולא רוצה לשמוע על תמיכה ביוצרי הסרט "נז"א" כפי שהביעה גבי לסקי, ולא רוצה שום שותפות עם סמי אבו שחאדה כפי שרצה גלעד קריב.

הדמוקרטים המשיכו להתמסטל מהאמירות של עצמם, שלא היתה בהן שום תועלת, והאפקט היחיד שלהן על דעת הקהל בישראל היה שהם בלתי. וכיוון שכך, כל הגוש הפך להיות בלתי, והאופוריה הפסיכוטית של רגע לפני פתיחת הקלפיות הפכה חיש קל לדיכאון שחור עם סגירתן.

ברור עכשיו – הדמוקרטים, עם כל כוונותיהם הטובות, לא מבינים איפה הם חיים. אין להם גישה לקוד הדנ"א של עם ישראל, והשפעתם הרעילה מגיעה עד קצווי הגוש בימין וצובעת גם את בנט ואיווט בצבעי הפרוגרס. ככה לא בונים ממשלה, ככה לא מנצחים בקרב על חיינו. אנחנו, כישראלים וכיהודים, רואים מה עושים לנו "הדמוקרטים" ברחבי העולם ומזהים מקצת השגעת הזאת גם בדמוקרטים פה, ולא תודה. אנחנו רוצים לחיות, לא להריח לעצמנו את התחת ולחשוב שזה שאנל 5.

אז כן, אמרתי. רק שמתברר שאין שום נחמה בלצדוק מול כזאת מפלה.

העם לא עם הגולן. איור: עובדיה בנישו
העם לא עם הגולן. איור: עובדיה בנישו