ההיפך

אותו משפיען רשת אנטישמי הידוע בשמו "קלאוויקולר" בא אלינו השבוע לסיבוב. ותרעש הארץ. כן, הוא הצטלם בזמנו שר בזכות היטלר ימ"ש, וכן הוא הביע דעות שנאה כלפינו, אבל הוא הגיע לכאן, וזה טוב.

אבל מיד קפצו כל הכסילים, העיפו אותו מבארים, פיטרו חיילת שיצאה איתו, ואפילו האפס המוחלט, מרדכי דוד האומלל, הזדרז לחסום אותו במלונו. כמה טיפשות. נבהל האיש ויסע.

צריך להבין משהו. כל היוטיוברים, הסטרימרים, וכל המילים המתארות צעירים בעלי השפעה גדולה מכפי אישיותם הדלה, לא באמת שונאים אותנו כי הם לא יודעים על מה הם מדברים. הם פשוט מכורים ללייקים ועוקבים, והיום כל פוסט אנטישמי מביא מאות אלפי עוקבים, שכולם מגיעים מהקהל המוסלמי. לכן זה משתלם, ולהם לא אכפת שאנחנו אוכלים אותה בקצה. הם מרוויחים.

אבלללל, כשהם מגיעים לכאן, אחרי 48 שעות הם מתהפכים ברובם והופכים מאויבים בעל כורחם לחברים. יש לא מעט מקרים כאלה.

אני עצמי הגיתי וטרם ביצעתי פרוייקט בשם FUCK ISRAEL המאתר משפיענים חריפים במיוחד נגדנו, ומביא אותם לביקור כאן. מחכה לפילנתרופית שתתן יד. כשהם מסתובבים בתל אביב, מגיעים לכותל, צפים בים המלח, כל מה שהם פרסמו מתברר להם כעורבא פרח ויש חזרה בתשובה. לכן לא ברור לי מה הרווחנו כאשר הפכנו את ביקורו של אותו דפקט רשתות לבלתי נסבל.

ההיפך, היינו חייבים לארח באופן מלכותי, לקבל במאור פנים, להשפיע כל טוב, לגרום לצעיר המבולבל הזה להבין שהוא טעה בגדול ולאפשר לו לעשות פניית פרסה פומבית, מהדהדת, ואף לגרום למשפיענים נוספים לרצות לבוא ולקבל את כל החום הישראלי בלי לשלם דולר מכיסם. אין מחווה שנחקקת יותר בלב מאשר מישהו שאתה שונא כביכול שפותח את ביתו ואת ליבו בפניך. לא משנה מי אתה, תשתנה.

ומה קורה כשההיפך מתרחש? כשהשונא מקבל שנאה? הוא מתבצר בעמדתו ומחפש לה חיזוקים וסימוכין. מה הרווחנו? כלום. הוא חזר הביתה ואנחנו נשארנו עם מרדכי דוד. בקרוב בכנסת. אולי משוריין. לא אתפלא.

יש להזמין את שונאינו לכאן, ללמד אותם עלינו, לתת להם לטעום ממתיקותנו, להשפיע עליהם טוב ועוד יותר טוב. בסוף זאת קבוצה לא גדולה שניתן להזיז מעמדותיה די בקלות כי הן לא מעוגנות בשום דבר חוץ מבשיקולי תועלת אישית. תנו לי עשרה מיליון דולר ואני מסדר את זה בחודשיים. מקצת הכסף עשוי להיעלם בדרך. גם לי יש תועלת אישית לדאוג לה. פרי פלסטיין.